זמני כניסת שבת ויציאת שבת פרשת ויקהל-שקלים תשפ"ד
פרשת ויקהל עוסקת בעניינים הנוגעים להקמת המשכן. הציוויים על הקמת המשכן באים לכלל ביצוע בפרשה זו. זמני כניסת שבת ויציאת שבת
פרשת ויקהל עוסקת בעניינים הנוגעים להקמת המשכן. הציוויים על הקמת המשכן באים לכלל ביצוע בפרשה זו. זמני כניסת שבת ויציאת שבת
פרשה ויקהל עוסקת בעיקרה בעניינים הנוגעים להקמת המשכן. הציוויים על הקמת המשכן שפורטו בפרשות תרומה ותצווה באים לכלל ביצוע בפרשה זו ובפרשת פקודי שאחריה, ולמעשה צמד פרשיות אלה חוזר בשינויים קלים על הנאמר בפרשות תרומה-תצווה
מדוע השיוויון החברתי הוא הבסיס להקמת המשכן ומה בכל זאת תפקיד מעמד הנשיאים המורמים מעם? הרב יששכר היימן על מעמדות ושיוויון בסרטון הקצרצר לפרשת השבוע. צפו:
עיקר המסע איננו תלוי בהתקדמות הטכנית, אלא ביכולת שלנו לחוות את התהליך ולנשום אותו. מתוך עמדת החנייה, ניתן להמשיך לנסוע, להמשיך להתקדם
פרשת ויקהל סוקרת לנו את דרכי המימוש והביצוע. כל סטייה מהעיסוק בנושא המרכזי, טעונה הבהרה, מה טעם הסטייה, ומה חשוב כל כך נחוץ היה לתורה לשלב בתוך הפרויקט של הקמת המשכן, עניין, שלכאורה, נראה כלא קשור.
פרשה ויקהל עוסקת בעיקרה בעניינים הנוגעים להקמת המשכן. הציוויים על הקמת המשכן שפורטו בפרשות תרומה ותצווה באים לכלל ביצוע בפרשה זו ובפרשת פקודי שאחריה, ולמעשה צמד פרשיות אלה חוזר בשינויים קלים על הנאמר בפרשות תרומה-תצווה
הרב מיכה בלוך מסביר בדבר תורה קצר לפרשת ויקהל פקודי איך לומדים מתפילת האבות שהשפע יורד לעולם ממקום המקדש, בהקשר ליום השבת
מה דין אדם הנמצא באותו בית עם בני משפחתו אך מאחר שהוא חייב בבידוד מפני המגיפה, הוא אינו אוכל איתם ואינו שוהה איתם? הרב שלמה הכט מזכיר שהוא צריך להדליק נרות שבת לעצמו
פרשה ויקהל עוסקת בעיקרה בעניינים הנוגעים להקמת המשכן. הציוויים על הקמת המשכן שפורטו בפרשות תרומה ותצווה באים לכלל ביצוע בפרשה זו ובפרשת פקודי שאחריה, ולמעשה צמד פרשיות אלה חוזר בשינויים קלים על הנאמר בפרשות תרומה-תצווה
הבידוד הוא קשה ומאתגר במיוחד את האדם המודרני, המאופיין, בהתאם לתפיסתו של הרב סולביצ'יק "כל המתרחש אצל האדם המודרני נראה כאילו הוא חסר תוכן פנימי, כאילו הכל צף על פני השטח, כאילו אין אצלו תחום של פרטיות", אולי זו ההזדמנות שלנו להסתכל פנימה אל תוך עצמנו ואל תוך הבית פנימה
בעקבות הנחיות משרד הבריאות, הרב יצחק נרי'ה, ראש ישיבת תורה בציון, מעביר את שיעורו השבועי מביתו. והפעם: פרשת ויקהל- כוחו של עם ישראל. צפו
הכל היה כמעט אבוד. חטא העגל, הפרת הברית, שבירת הלוחות. המתח היה כל כך גדול אחרי שהעם שמע את הבשורה הקשה: "כי לא אעלה בקרבך", ואחרי דברי משה: "אולי אכפרה בעד חטאתכם…". והנה מתרצה ה' ומבשר למשה על חידוש הברית
פרשה ויקהל עוסקת בעיקרה בעניינים הנוגעים להקמת המשכן. הציוויים על הקמת המשכן שפורטו בפרשות תרומה ותצווה באים לכלל ביצוע בפרשה זו ובפרשת פקודי שאחריה, ולמעשה צמד פרשיות אלה חוזר בשינויים קלים על הנאמר בפרשות תרומה-תצווה
שיעורו השבועי של הרב שמואל אליהו, רבה של העיר צפת ובנו של הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו זצ"ל. והפעם: פרשת ויקהל- תפילה במניין. צפו
לשם מה משה רבנו מגיש דו"ח הוצאות מפורט לבני ישראל ? וכי יש מי שלא מאמין למשה רבנו? אלא יש צורך להסיר חשדות, והצדק צריך לא רק להיות אלא גם להיראות
פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל היא פרשת השבוע העשירית בספר שמות. היא מתחילה בפרק ל"ה, פסוק א' ומסתיימת בפרק ל"ח, פסוק כ'. פרשה זו עוסקת בעיקרה בעניינים הנוגעים להקמת המשכן
פרשת ויקהל פקודי חותמת את ספר שמות. בשבת הזו קוראים בבתי הכנסת את פרשת החודש, העוסקת בחודש ניסן שהוא היסוד לחגי ישראל. לתורת ישראל ולארץ ישראל. הרב לאו מסביר
פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל היא פרשת השבוע העשירית בספר שמות. היא מתחילה בפרק ל"ה, פסוק א' ומסתיימת בפרק ל"ח, פסוק כ'. פרשה זו עוסקת בעיקרה בעניינים הנוגעים להקמת המשכן
מידי שבוע מפיקים באולפני 'אתרוג' סרטון באורך כשתי דקות על פרשת השבוע ומשתפים אותו בפייסבוק וגם בווטסאפ.
אינני בטוח שקיימת "מוסיקה יהודית". הרי הניגונים של החסידים, למשל, הם מנגינות רוסיות של קוזקים, אלא שגדולי עולם 'גיירו' אותן. החזנות של מרכז אירופה, מבוססת על יצירות של שטראוס. מין חיקוי של מוסיקה גרמנית. ומנגינות יהודי צפון-אפריקה, הן מוסיקה של ברברים שנלקחה ממצרים