חנה דיין

חיצונית, באמת יש לך חופש. אבל בהתבוננות פנימית, מה שחוסם אותך זה ההסתכלות שלך על עצמך כפי שאת חושבת שאת נראית בעיני הזולת

כשאמא חווה את הקשיים והמשברים של הילדים שלה, היא חווה את זה מאוד חזק ואז היא צריכה את הכוח הפנימי להאמין בהם למרות הקושי, לאהוב ולשמוח בהם למרות הקשיים שלהם

כשאתה תפוס באמונה שאומרת לך בעצם שלא ככה אתה צריך לחיות אלא היית צריך לחיות חיים אחרים – זוהי כפירה, שאם היא לא תעבור תיקון היא מיד הופכת לבגידה

"אולי אני צריך אישה אחרת? אולי טליה היא טעות והייתי צריך להתחתן עם מישהי יותר מפרגנת? אני רוצה להפיץ את החסדים שלי ואני צריך אישה אחרת

אין רק תפיסה מסויימת של זוגיות, שהיא הנכונה והיא היחידה. אלא שישנן עוד אפשרויות. להבין שבתקופה הזו, המהות הזוגית שלך נראית ככה. לא כמו בסרטים, לא כמו בספרים ובאגדות

המאמצים שנעשים לשם החזרת תחושת החיות, נחווים פנימית כחוסר קשר ואולי גרוע מזה כחוסר התאמה, כי אם צריך להתאמץ בשביל להרגיש, אז משהו פה כנראה מקולקל

התהליך שצריך לעבור כרגע – שלצד הבטחון שהקב"ה יתן כוחות כדי לעשות השתדלויות על מנת למצוא זיווג, יש להוסיף תהליך של התחזקות באמונה

יש מקרים שבמקום שהבדידות תחבר את האדם לתעצומות הנפש האדירות שלו, היא הופכת למקור של  בעיות נפשיות. מתי זה מתרחש? כשתחושת הבדידות מגיעה מתוך האגו של האדם

לכולנו יש אמונות השייכות לכל מיני רבדים. השאלה היא איפה מרכז האמונה? אם אנחנו חשים ייאוש כנראה שלא התחברנו לאמונה של הנפש האלוקית – זו  האמונה בה' אחד. זו אמונה שמתגלה לאדם רק כאשר הוא מגיע לדרגת הבדידות הקיומית

דמייני לעצמך שאת לוחמת בחיל הים. עם ספינה משוכללת, וכלי נשק כבדים, טילים, מערכת הגנה מטורפת. את יוצאת לקרב. אבל הספינה שלך מסובבת אחורנית לכיוון הצבא שלך, ואת משוכנעת שזה הכיוון הנכון, ששם נמצא האוייב

אמונה חייבת לבוא מתוך שפלות, אחרת זו לא אמונה, זה דמיונות שווא. זו הסיבה שלצער הלב רואים לפעמים כל מיני רבנים גדולים שנופלים למקומות קשים, הסיבה היא חד משמעית – היעדר שפלות

"את חייבת להרגיש את הפרפרים, את חייבת להרגיש את ההתרגשות, את חייבת להרגיש שהוא מחייה אותך ומקיים אותך. ברגע שמצאת לעצמך תחליפים שנותנים לך קיום ואת לא יכולה בלעדיהם, זוהי עבודת אלילים"

האישה זקוקה לכוח בנפש שנקרא כוח הביטול שמאפיין את האיש, ולו יש את התנועה הקווית שיכולה להוציא אותה מהמקום התקוע שהיא נמצאת בו

"יש הבדל בין מישהו שחי את הדברים שהוא יודע אותם, לבין מישהו שרק יודע את הדברים והם לא חלק ממנו"

מה קורה כשמגלים שבן הזוג איתו הקמנו משפחה, יצרנו חיים, נבנתה איתו זוגיות יש לו התנהגויות שלא הכרנו לפני כן? זה יוצר משבר אמון, אז מה עושים?

"רגע, לא הבנתי. אז זוגיות זה כמו לעשות ספונג'ה? אין ברירה אז נסבול? ממש מעודד", אמרה בציניות נעמה. "חס וחלילה. הקב"ה לא רוצה שתסבלו, הקב"ה כל רצונו זה להיטיב".

"הקב"ה רוצה את החיבור שיהיה יותר פנימי. כל האינטרסים זה קשר חיצוני – גופני, כלכלי וכו'. קשר פנימי, זה אהבה שלא תלויה בדבר. בעצם, המשבר הזה יגרום להסרת האינטרסים שיצרו את החיבור מלכתחילה ויווצר חיבור פנימי חדש

הקיום שלך הוא מוחלט. הוא לא תלוי במה את עושה או לא עושה, זה לא תלוי איזו אמא את או איזו אישה את את פשוט אהובה ויקרה מעצם קיומך

"את יודעת למה זה לא עובד להם? למה הם לא מצליחים באמת לשמח אותך? כי הם מנסים לעזור לך לנצח את העצבות עם שמחה".

מה שצריך לעשות, זה להחזיר את החוויה האמיתית של הפחד לשורשה. לחוות את הפחד כחוויה טובה. כחוויה בריאה ומצמיחה – דרך נוכחות השם