הרב יעקב פילבר

עימות רשת התפתח לאחר שבעלון שביעי עלה ראיון עם אביו של עד המדינה שלמה פילמר, הרב יעקב פילבר, שאמר על פרקליטות המדינה: "אם זה לא היה נתניהו, לא היו מתקרבים לבני"

השנים היפות של הרצי"ה, בהן היה מחובר לכלל הציבור הישראלי, הייתה בתקופת התחדשותה של הישיבה, בתקופה שהוא ולא אחרים קבעו לו את סדר היום, בימים ששימש כתובת לא לנושא מסוים ולא לאוכלוסייה בעלת גוון לאומי מצומצם

מאברהם נלמד גם אנו בבואנו לקרב רחוקים, אל לנו לנסות להתייפייף למצוא חן בעיני הזולת, אלא דווקא בעמידה גאה על ייחודה האותנטית של היהדות והצגתה בצורתה האמיתית נמלא את שליחותנו בצורה יותר מלאה

"לפעמים על ידי שמתאמצים להיות מודבק ברוחניות עליונה, מתרוממים כל כוחות החיים הרוחניים למעלה בעולם המחשבה העליונה, והגוף נעזב מן הנשמה, ועל ידי זה המידות הרעות שולטות בו"

דבריו של הראי"ה על אסון הטבע של רעידת האדמה, קשורים גם לאסון הטבע הפוקד אותנו בימים אלו, והוא מגיפת הקורונה שפגעה בעמים רבים והביאה מוות לרבבות בני אדם

המפתח לחברה מוסרית וטובה הוא החינוך, את החינוך צריך להתחיל כבר בגיל הילדות, ובפרשת "כי ישאלך" מלמדת אותנו התורה איך לנהל את החינוך

נגע הפילוג וריב האחים מלווים אותנו, לצערנו, לאורך כל ההיסטוריה הישראלית. הרבה סיבות לתופעה זו אבל אחת מהבולטות שבהן היא האמביציה האישית של מנהיגי האומה, הגוררים אחריהם את הציבור כולו

את ההשתדלות הזו של ההשגחה העליונה לשלב את לאה בבית יעקב ניתן להבין מפני תפקידה המיוחד של לאה, שנוסף לתפקידה להיות אשתו של יעקב, נפל בחלקה שדרכה יתגלה המשיח בישראל

כמה חשוב שהאומה הישראלית תהיה לא רק רוחנית אלא גם תשלוט על האמצעים הכלכליים, שיאפשרו לה את העצמאות הכלכלית, כי בלעדיהם היא תהיה תלויה בחסדי הגויים, והעצמאות הזו כדאית גם אם הדבר מחייב 'ימי מילואים', 'מס הכנסה', ושאר חובות

הרב יעקב פילבר מציין את כל ההנהגות שעלינו ללמוד מפרשת השבוע ומהכנסת האורחים של אברהם את המלאכים: "בעוד שאת שאר המצוות שקיים אברהם אבינו אין התורה מציינת לנו, הרי את מצוות "הכנסת האורחים" מתארת לנו התורה בהרחבה"

למרות שחייהם השתנו ממציאות של יחיד למציאות של חברה, הם ניהלו את מלחמת החיים החדשה לפי כללי המלחמה הקודמת. הם נצמדו למטרות האינדיבידואליות שהיו נכונות אצל אדם הראשון, שהיה יחיד בעולמו, אך אינן עונות על דרישות המציאות החדשה של היות אחווה חברתית

"לפעמים על ידי שמתאמצים להיות מודבק ברוחניות עליונה, מתרוממים כל כוחות החיים הרוחניים למעלה בעולם המחשבה העליונה, והגוף נעזב מן הנשמה, ועל ידי זה המידות הרעות שולטות בו"

בימים אלו מתקיימים שני כנסי לימוד תנ"ך, האחד בישיבת הר עציון והשני בגבעת שמואל. האחד תחת הסיסמא "תנ"ך בגובה העיניים" והשני תחת הסיסמא "תנ"ך בגובה השמים". מה דעת רבותינו על הסיסמאות הללו?

הרב יוסף זייני מתייחס למאמר הבקורתי של הרב יעקב פילבר על תלמידי הרב קוק ואומר: "יקומו מחדשים בתורת הרב אבל רק אחרי שנבין למה התכוון הרב זצ"ל בכל פיסקא"

אנו צריכים לעשות חשבון נפש האם אנחנו לא הפכנו את משנת הראי"ה ל"דברים שבכתב" שהשימוש היחידי בהם הוא לדקלם אותה, או שאנו מסוגלים להפוך אותה לתורת חיים המיישמת את משנתם של רבותינו במציאות הציבורית המתחדשת

כך שהעצמאות הפיזית והמדינית אינן התכלית הסופית של החירות הלאומית, אפשר לראותן רק כבסיס להגשמת השליחות ההיסטורית של אותה אומה

יש כאן שתי שיטות: האחת "גולת הכותרת" של הרב סולוביצ'יק שהיא בהורדת השכינה לארץ ולפי הראי"ה "גולת הכותרת" היא בהעלאת החול אל הקודש. אך באמת אין כאן מחלוקת, כל אחד מהם מדבר על מקומו

והקשחת לב דומה הייתה בתקופתנו אצל חוסיין מלך ירדן במלחמת ששת הימים, או הקשחת לב הרודן הסורי לבקש את מימי הכנרת, או את לב הפלשתינאי שלמרות שהוצע לו כמעט הכל הוא מתעקש לבקש את "זכות השיבה"

הרב נריה בפעילותו הציבורית לא דאג רק לבעיות שעה מידיות של הצעיר הדתי, אלא בה בשעה פעל גם לעיצובו לטווח רחוק, וזאת בהקמת הישיבה בכפר הרא"ה, שהתרחבה לרשת גדולה של ישיבות בני עקיבא לבנים ואולפנות לבנות בכל מרחביה של ארץ ישראל

איך צעירים שהבית, מוסדות החינוך, חברת הילדים וכל שאר המרכיבים החינוכיים שלהם עמדו על הגובה, ואעפ"כ התוצאה הסופית היא כשל חינוכי?