מתי באמת הוקמו ישיבות הקו? - סרוגים

מתי באמת הוקמו ישיבות הקו?

מאברהם נלמד גם אנו בבואנו לקרב רחוקים, אל לנו לנסות להתייפייף למצוא חן בעיני הזולת, אלא דווקא בעמידה גאה על ייחודה האותנטית של היהדות והצגתה בצורתה האמיתית נמלא את שליחותנו בצורה יותר מלאה

מתי באמת הוקמו ישיבות הקו?
  (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90; תמונה קטנה: יונתן זינדל/פלאש90)

הרעיון העומד מאחורי "ישיבות הקו" אינו חדש אלא עתיק יומין כבר מימיו של אברהם אבינו.

עוד באותו נושא

הרב פילבר: הרצי"ה היה מתנגד להתבדלות של 'ישיבות הקו'


44

וכך מבאר ה"חתם סופר" את ניסיון "לך לך": "אע"פ שהיה ניסיון גדול ללכת מארצו וממולדתו מבלי לדעת אנה ילך, מכל מקום היה אברהם סבור שה' יוליכו אל אחת המדינות שאינן מיושבות עדיין ולא יושב בה איש (שהאמירה הזו הייתה סמוך לדור הפלגה שאברהם היה אז בגיל ארבעים ושמונה ועכשיו הוא בן שבעים וחמש כך שעברו מאז עשרים ושבע שנים ועדיין לא נתיישבו כל המדינות)".

"ואברהם חשב שהוא יתמקם באחת הגלילות הריקות מאדם ויקים שם קהילה מאמינה מבודלת מכל האנושות הכופרת . כך שרק בסביבה סטרילית יוכל להשפיע ולשנות את סביבתו, כשחברת המופת שהקים תשמש דוגמא לסובבים שממנו יראו וכן יעשו.  זה היה ניסיון ראשון להקים מעין "ישיבות הקו"  שהאמת הצרופה נמצאת רק אצלם וכל האחרים צריכים להתאים את עצמם אליהם תוך התבדלות".

וממשיך החת"ם סופר שלהפתעתו של אברהם "כשהגיע למקום שכם והכנעני אז בארץ שהיה עם גדול ורם, ציווהו הקב"ה שיתגורר שם כגר עד יפרה ויוריש הכנעני, כלומר שמחשבתו הראשונה לא הייתה נכונה, ולמרות שאברהם הבין שטעה בקונצפציה שלו לא הרהר ויבן שם מזבח לא-ל הנראה אליו" לומר שנתן תודה לה' ולא הרהר ח"ו".

עוד באותו נושא

איך מחלוקת 'מרכז' – הר המור הפילה את נתניהו?


19

מדבריו של החת"ם סופר אנו למדים שלכאורה תיקון החברה לא יבוא מהיבדלות אלא דווקא מתיקון מבפנים.

אלא שהמסר של הקב"ה לאברהם לא הסתיים במהלך הזה, וכדי להשלימו באה מצוות המילה , וגם במצווה זו נתקשה אברהם אבינו כמו שמובא במדרש (ב"ר פ' מז): "אמר אברהם: עד שלא מלתי היו העוברים והשבים באים אצלי, תאמר משמלתי אינם באים אצלי".

וכוונת המדרש היא שאברהם המטיף לאחווה ואהבת הבריות, שאינו מפלה בין אדם לאדם ובין עם לעם, המנסה להכניס את האנושות כולה תחת כנפי השכינה, דווקא הוא מצטווה לפתע להיות שונה מכל שאר יושבי תבל, דרישה שנראתה לאברהם כמי שתקשה עליו מכאן ולהבא להשפיע על סביבתו.

עוד באותו נושא

"החטא" של ישיבות "הקו"; בין השפעה לכפייה


30

מפני שלהשפיע אפשר רק אם המשפיע לא יבליט את ההבדלים העושים אותו שונה מהאחרים, כי בהיותו כאחד מהם יוכל לזכות באמונם ולהשפיע עליהם.

חששו זה של אברהם גם מסביר לנו מדוע הלך אברהם ליטול עצה מבעל בריתו ממרא ושאל אותו האם לקיים את המילה, כמו שמובא במדרש (תנחומא וירא, ג') על הכתוב: "'וירא אליו ה' באלוני ממרא' – מפני מה נגלה עליו בחלקו של ממרא? מפני שנתן לו עצה על המילה".

אלא שפנייתו זו של אברהם אל ממרא היא עצמה תמוהה ומפליאה מאוד, איך יתכן שראש המאמינים, אברהם אבינו ע"ה, לאחר שנצטווה מפי הגבורה עצמה למול את עצמו, איך העלה בדעתו והרהיב בנפשו ללכת ולבקש עצה מבשר ודם האם למלא את דבר ה'? ומדוע אין אנו מוצאים אצל אברהם בכל שאר הניסיונות מעשה דומה שהלך להתייעץ עם מאן דהוא, מה המיוחד בניסיון הזה?

עוד באותו נושא

על מה באמת חרבה הארץ?/ הרב יעקב פילבר

הסבר להתנהגותו זו של אברהם כתב הראי"ה קוק בספרו "מדבר שור" (עמ' קצז): "כי חששו של אברהם היה שמא היותו שונה משאר בני האדם על ידי המילה, תביא להתרחקות בני האדם ממנו עד שיפסיקו לבא אליו, או מפני השוני, ואולי גם מפחד שמא בהשפעתו ינסה להטיל גם עליהם מצווה כואבת זו".

והמחיר של התרחקות הבריות ממנו תהיה שלא יוכל למלא את משימת חייו, לקרוא בעולם בשם ה' ולקרב את כל הבריות לאביהם שבשמים, המחיר הזה נראה כבד בעיניו, ומפני החשש הזה העדיף אברהם את טובת זולתו על טובתו שלו, והיה מוכן להקריב את שלמותו האישית ולהחסיר ממעלתו במה שיעבור על דבר ה' בבחינת "פעמים שביטולה הוא קיומה", ועל כן נראה בעיניו שלהמשיך במפעל חייו להעלות את האנושות כולה לקרבה לאביה שבשמים חשוב יותר בבחינת "עת לעשות לה' הפרו תורתך".

ובעניין הזה לא רצה אברהם להחליט בעצמו ועל כן הלך להתייעץ עם בעל בריתו ממרא. אבל ממרא יעץ לו שאין להתחכם על דבר ה', כי עצתו וחכמתו של הקב"ה גדולה לעין ערוך מדרך השכל האנושי. ומפני שנתן עצה כזו היה שכרו של ממרא מדה כנגד מדה, כיון שהוא נתן יקר ועדיפות לדיבור האלוקי יותר מכל רגשות השכל האנושי, אפילו לרגשות הדואגות לכבוד שמים, היה שכרו שהנבואה לאברהם תהיה דווקא בחלקו ככתוב: "וירא אליו ה' באלני ממרא".

ואכן מצות המילה הביאה מפנה בהשקפתו של אברהם, מכאן ואילך ידע אברהם שבדרך להשפיע על הזולת אל לו לאדם לטשטש או להתפשר עם אמונתו ואורחות חייו כדי לזכות לאהדה של החברה הסובבת אותו.

ומאברהם נלמד גם אנו בבואנו לקרב רחוקים, אל לנו לנסות להתייפייף למצוא חן בעיני הזולת, אלא דווקא בעמידה גאה על ייחודה האותנטית של היהדות והצגתה בצורתה האמיתית נמלא את שליחותנו בצורה יותר מלאה.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
8 תגובות - 7 דיונים מיין לפי
1
לא נמאס לו?
נועם | 18-10-2021 11:57
לא נמאס לרב פילבר להמשיך לתקוף את ישיבת הר המור בשעה שהיא מגדלת תלמידים למאות ואלפים, והיא פחות או יותר היחידה שיש לה דעה, שיטה מבוררת המוכיחה את עצמה לאורך הדרך (ע' ערך רבני הציונות הדתית ומפלגת ימינה-שמאלה), ואילו הוא עצמו, ללא המאמרים המכפישים מידי פעם, אף אחד לא היה מכיר אותו. די. פשוט די.
היזהרו בכבודם של גדולי תורה.
פלוני | 18-10-2021 21:48
גם אם הביקורת נכונה בחלקה, לא מתאים ולא נכון להגיב כך כלפי אחד מגדולי תלמידי הרציה.
2
ביקורת על המאמר א - מה באמת כתוב בחתם-סופר
משי | 18-10-2021 12:04
רציתי לראות בפנים את ציטוט דברי החתס במדויק ומצאתי להפתעתי שבמאמר יש ערבוב בין דברי החתס ובין פרשנות הרב המחבר. הנה ציטוט החתס במדויק: אף על פי שהי' נסיון גדול ללכת מארצו וממולדתו ולא הודיעו אנה ילך, ממ סבור הי' שיוליכהו אל א' המדינות המופקרות עדיין ולא ישב בה איש כי זה הי' סמוך להפלגה כי בן מח הי' אברהם בהפלגה כפירשי לקמן פ' וירא בפסוק אמלטה נא שמה (יט כ'), ועכשיו הי' בן עה וזה זמן כז שנה עדיין לא נתיישבו כל המדינות, וחשב שיחזיקהו בא' הגלילות וידור שם ויתגדל, אך כשראה הקדוש ברוך הוא במקום שכם והכנעני אז בארץ עם גדול ורם בני ענקים ועכ יתגורר שם כגר עד יפרה ויוריש הכנעני משם לעתים רחוקים ואפה לא הרהר ויבן שם מזבח לאל הנראה אליו לומר שנתן תודה לד' ולא הרהר חו. משמע שהניסיון היה, שיותר קשה לאברהם להאמין שהוא יזכה לנחול את הארץ כשמגיע למקום שכבר מיושב ומאוכלס, לעומת אם היה מגיע למקום ריק, וזה מגדיל את הניסיון והקושי לאברהם, ואעפכ לא פקפק והאמין שיזכה לרשת את הארץ אף שיצטרכו לרשת את הגוים הללו משך זמן רב והמקום אינו ריק. לכאורה אין קשר בדברי החתס לדילמת התבדלות מול השתלבות שמעלה הרב המחבר. ובאמת כשנכנסו ישראל לארץ לאחר מתן-תורה לא נצטוו להחזיר את הכנעני בתשובה אלא לרשת אותם, בגירוש או בהריגה.
3
ביקורת על המאמר ב - המדיניות של "ישיבות הקו"?
משי | 18-10-2021 12:15
אינני דובר של שום ישיבה או קו אך מודה שלמדתי כמה שנים בהר-המור ובעוד מוסדות דומים ולא שמעתי מעולם סגנון שמורה על דרך חדשה כאילו אנחנו רק נתבדל וכולם יבואו ללמוד מאיתנו. למיטב ידיעתי רוב הבוגרים - שהם המבחן האמיתי של ישיבה - בסופו של דבר מלמדים או עובדים, חלקם במוסדות עם קו מחשבה יחסית אחיד אך חלקם (כמוני למשל) במוסדות מגוונים בדעותיהם. בוגרים אחרים הולכים לשמש כרבנים בישובים ובשכונות מגוונות. אינני רואה בכך שוני לעומת הבוגרים שיצאו בעבר מישיבת מרכז הרב, לדוגמה, ממנה יצאה הר-המור ושבה למד ולימד גם הרב המחבר. גם לא שמעתי בישיבה סגנון של רק אצלנו האמת, אף שכל רב מלמד בבהירות את הבנתו בתורה ואינו מתנצל על כך. לצורך ההשוואה, הן בספרי לאמונת עתנו של הרב טאו והן בספרי הרב פילבר המפרשנים פרקים שונים בכתבי הרב קוק, מוצגת ההסברה והביאור וההבנה שלהם בלבד, מבלי להביא את כל מגוון הפרשנויות השונות.
4
התבדלות. הרשר הירש...
שלמה | 18-10-2021 12:22
התבדלות. הרשר הירש היה הראשון שקרא להתבדלות. הנציב להפך אמר שהתבדלות היא לחתוך בבשר החי.
5
ביקורת על המאמר ג: המדיניות של הרב פילבר?
משי | 18-10-2021 12:25
לא הצלחתי להבין לגמרי במה דוגל הרב המחבר ומהי השקפתו למעשה. לא זכיתי להכירו לעומק ברמה האישית, רק מספריו וממפעלותיו הידועים וברוכים לטובה, ולא מצאתי מה בהם נחשב לפחות מתבדל ממפעלות הר-המור. *הרב מתגורר בשכונת קרית-משה בירושלים עשרות שנים: האם זו התבדלות או השתלבות? *הרב היה בזמנו רב של קיבוץ דתי (חפץ חיים) ולא של ישוב מעורב. האם זו התבדלות או השתלבות? *הרב היה שותף להקמת רשת בתי ספר תורניים 'נעם', שהיוו חידוש בכך שיצאו מהממד והחמד שהיה אז מעורב ופנו לכיוון תורני יותר ונפרד. האם זו התבדלות או השתלבות? *הרב היה שותף ועמד בראש ישיבת ירושלים לצעירים שהיא ישיבה תורנית, לגברים, שהציגה רף גבוה בהרבה ממה שהיה אז בתיכונים. האם זו התבדלות או השתלבות? *כמדומני שהרב היה גם שותף בהקמת תנועת אריאל שפרשה מבני-עקיבא לכיוון תורני יותר ונפרד. האם זו התבדלות או השתלבות? כמובן הנני הקטן נפעם מכל מפעלותיו של הרב בעבר וכלל לא מבקר אותם, רק שואל: לאור כל העשייה הזו, הברוכה, שהיא לכאורה יותר התבדלות מהשתלבות, מה שונים כיום מפעלותיהם ועשייתם של הר המור?
6
איזה אובססיה יא...
ירושלמי | 18-10-2021 19:20
איזה אובססיה יא ווראדי, מה קרה? הר המור זו עובדה מוגמרת ומציאות נושמת. חלק אינטגרלי מהנוף הציבורי שלנו. יש מי שבוחרים להיתקע 24 שנה אחורה. אני משתדל להתקדם
7
למה כל הזמן להסית נגד לומדי התורה
י | 19-10-2021 13:06
אני לא מגיב מפני שיש לי כח להגיב אלא מפני שנמאס לי לשתוק על ביזוי תלמידי חכמים. סליחה שאני אומר אבל לולי הבלחות ההסתה של כבוד הרב אף אחד לא היה שומע עליו אז למה כל הזמן להסית נגד לומדי התודה ובראשם מורינו ורבותינו תלמידי הרב צבי יהודה שכידוע היה שולח אל הרב טאו שאלות בהלכות ציבור ולא לשאר תלמידיו ביניהם הרב פילבר אז אנא תפסיקו כל הזמן לזרוק רפש בין הרבנים. חוץ מזה שמעולם ב15 שנותי בישיבה לא שמעתי שום רב שאומר שהאמת אצלינו אז כמו שאמר האומר גם אם חוזרים על שקר הרבה פעמים הוא לא הופך לאמת-אבל הוא כן הוצאת שם רע וביזוי תלמידי חכמים. דרך אגב תלמידי הישיבה מגיעים מכל קצוות הארץ ואינם גדלו בבתים קווניקים לפני כן אז כנראה שגם הם נורמאליים....