דעות

אצל רובין הוד אין עקבות מוסריות. תמיד העני צודק והעשיר רשע. תמיד מגיע לעני, והעשיר חייב לתת לו ברצון או בכח. אמנם הנימוס האנגלי מחייב לציית לכוחות החוק, אולם כאשר האתוס הרובין הודי נפגש עם האתוס המוסלמי האפרו-אנגלי או האסיו-בריטי, נפרצים כל הגבולות וכל דאלים גבר.

יקי פריד השתתף בליל תשעה באב באירוע "הלילה לא לומדים תורה" בבקעה ושמע שם כי פינוי יהודה ושומרון יפתור את מצוקת הדיור ברחבי הארץ ושלציבור הדתי אין תודעה חברתית. אז הוא מבקש להזכיר את מצב העקורים של גוש קטיף ואת פעילות הנוער הדתי בעזרה לקהילה.

אחד המנהגים שככל הנראה שייכים בלעדית לציבור הדתי לאומי, הוא הדילוג של הקינות בתשעה באב. הגבאי הזקן מוציא דף מצהיב ובו סדר הקינות, כשהוא מכריז בכל פעם לאיזה קינה צריך לדלג. כשבמשוכללים יותר הדפיסו את הרשימה במדפסת סיכות. גם ככה לא עובדים בתשעה באב, אז לאן אתם ממהרים?

תקציב המדינה נטוי על צדו בגלל ההתנחלויות. ממשלת ישראל מבזבזת מליארדים בשטחים. באופן כללי, מתנחלים נהנים יותר. בכל פעם שמציעים "לסגור את הברז למתנחלים", נפש המתנחלת שלי מכווצת גבות: איפה הכסף הזה. אמילי עמרוסי דווקא חושבת שמתנחלים משלמים יותר.

ביום בו נתניהו נעלם הפרחים פרחו, והציפורים צייצו, והרעב מוגר, ועניים התעשרו, ויתומי האיידס באפריקה נרפאו, ודיקטטורות נפלו, ויערות הגשם באמזונס התמלאו, וכל הארץ אמרה שירה חדשה. הללויה. שליחנו בילה במאהל המחאה ברוטשילד ובהפגנה הגדולה וחזר עם מזור לכל תחלואי העולם ועם חשש אחד גדול במיוחד.

היהדות נוטה יותר לקפיטליזם, שמתגמל את האדם בהתאם למעשיו, מדינות שהונהגו בשיטה הקומוניסטית הגיעו לעוני מחפיר. התורה לעומת זאת מצווה לדאוג לרווחת העניים, החולים והזקנים. במחאה הנוכחית קיים החשש כי הורדה חריפה של מחירי הדיור תפגע בבעלי הדירות. ומילה טובה גם לנתניהו.

מתן פריידין חוזר לסכם את אירועי השבוע החולף, כשבויכוח עם לוחם צדק חברתי, התברר לו כי צ'ה גווארה המודרני מתנגד לחוק שהוא בכלל לא יודע את המשמעות שלו. אחרי חודש הוא הבין למה הרב שרלו מתנגד למחאה הזאת. וההצעה לקבוע תאריך אחיד למנהגי האבלות על תשעה באב.

ההתנתקות השאירה פצע עמוק אשר לא יגליד, לא רק כי חיים וביתים נהרסו אלא כי היא הייתה בלתי מוסרית, בלתי הוגנת ובלתי הגיונית. סכין הבגידה עדיין תקועת בכרס הרוחני שלנו; היא טראומת נשמתנו המתמשכת – לא רק עבור האנשים שסבלו פיזית ומנטלית אלא ברמת רמאות לאומית.

ראש הממשלה יכול לנצל את הסדקים הרבים שנוצרו ביממות האחרונות כדי למסמס את מחאת הציבור; אולם מאידך, הוא יכול להתמקד בבעיות היסוד בתחום הדיור וכלכלת הבית שעלו מההפגנות, ולטפל בהן באופן אמיתי ורב מערכתי כשהוא זוכה לגיבוי ציבורי רב. האם הוא ינצל את השעה?

הרצח הנורא של ר' אלעזר אבוחצירא זצ"ל, על ידי יהודי חרדי, הוא חמור לא רק בגלל הרצח, אלא בעיקר בגלל שיהודי רצח רב. מימי בית ראשון, אז נרצחו נביאים על ידי מלכים, לא נרצח איש תורה על ידי יהודי. אשר דהן, לא רצח רק את הבבא אלעזר, אלא הוא פגע בכבוד התורה של עם ישראל כולו.

מחאת הדיור הפילה עלינו שלל טענות, דרישות ופרשנויות בנוגע למדיניות הכלכלית והחברתית של הממשלה. אך כשמגיעים לפתרונות הפתרונות מציעים המפגינים והתקשורת פתרונות הזויים ומציגים טענות לא נכונות ואף שקריות, תוך חוסר הבנה בסיסי ביותר בכלכלה. חמש תשובות לחמש טענות.

חתני היקר הינו סגן ראש מחלקה, באחד מבתי החולים היוקרתיים בישראל, והוא עוסק בהצלת חיים, 24 שעות ביממה, משכורתו הינה 36 ש"ח ברוטו לשעה!!! בגין 8 שעות ליום. כן קראתם נכון, שלושים וששה ש"ח לשעה. אף על פי כן אני חושב שמחאת הרופאים לא צודקת ויש בה עיוותים ואבסורדים.

במחאה החברתית במאהל בשדרות רוטשילד מתחיל להתגבש דיון על סדר יום חברתי חדש. למרות נסיונות הפוליטיזציה שלה משמאל, הציבור הסרוג חייב ליטול בה חלק משמעותי ולהשמיע את קולו הייחודי. זה הזמן להשתתף בליבת השיח הישראלי החדש ולעצב את העתיד של המדינה.

מאוד מפתה להתחשבן עכשיו עם המפגינים בשדרות רוטשילד ולערוך כל היום השוואות בין המחאה האדומה שלהם למחאה הכתומה שלנו מלפני שש שנים. ובכל זאת, למרות שזה כל כך קל ומפתה לעמוד מהצד להתחשבן ולהתבכיין, כדאי לחשוב פעמיים לפני שמסננים בציניות: "יש פתרון לכל מתיישב".

מבחינת התורה, אין סעיף של הריגה. אדם שנטל את חייו של אדם אחר נקרא רוצח. הוא יכול להיות רוצח במזיד, שדינו מוות (על ידי בית הדין או על ידי המלכות), והוא יכול להיות רוצח בשוגג (שדינו גלות), אך בשני המקרים מוטל עליו הקלון של רוצח. התורה מחנכת לאחריות יתרה בחיי אדם.

מי שעוקב אחר מדיניות ראש החמ"ד מזה שנתיים, וכמי שהייתה לו ה"זכות" להיות מראשוני ראשי ועדי ההורים שפגשו בו בתחילת כהונתו, ברור לי שמנהלת החמ"ד בראשותו של ד"ר ליפשיץ מתנערת מאחריותה ותפקידה בקביעת מדיניות ברורה ואחידה, ומפקירה החלטות אלו למאבקי הורים המובילים לפירוקם של יותר ויותר קהילות.

האם עם ישראל קודם גם לארץ ישראל? האם שני ערכים אלו יכולים להלך יחדו בדירוג שוה בסולם החינוכי והאמוני? או שמא דוגלי 'ארץ ישראל' בהכרח נאלצים להנמיך את דגל 'עם ישראל', ולהיפך. בסוגיא זו הרב עמיטל זצ"ל שינה את טעמו ואת אמונתו, כאשר מלחמת יום הכיפורים היתה קו שבר עמוק.

התפיסה הצה"לית היא העדפת חיי אנשי הצוות על הביצועים הטכניים של הכלי. זו תפיסה ערכית, וגם הבנה של המציאות החברתית. החברה הישראלית לא מוכנה לקבל אבדות בנפש בצה"ל, כאשר ניתן למנוע אותן בחלוקה אחרת של משאבים. החברה האמריקנית – כן. וזה כל ההבדל בין הצבאות.

אם נשווה את המאבק הנוכחי מול המאבק של מתנגדי ההתנתקות, לפני שש שנים, נראה כי בעוד המאבק ההוא התנהל נגד התוכנית המטורפת של שרון, כאן המאבק הוא פרסונלי נגד הממשלה. המפגינים לא רוצים שינוי בדיור והקלות ברכישת דירה, הם רוצים את הראש של ראש הממשלה.