קטעים מטורו השביעי 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד:

השאלה הגדולה שנידונה בציבוריות הישראלית היא האם הספר והרבנים מעודדים רצח עם או רצח ערבים כפשוטו, בלא הקשר של התגוננות או עת מלחמה. כך מוזכר בכל כלי התקשורת יומם ולילה. זו הסיבה שגם אנשים הגונים בשמאל משוכנעים שצריך להעמיד את הרבנים למשפט.

זו השאלה היחידה שעומדת עתה בפני 'המושבעים' – במקרה שלנו הציבור. ורק על השאלה הזו צריכים כעת להשיב. והתשובה ברורה: המוטיבציה לכתיבת הספר היא הרצון להתמודד עם אויב שמסתתר מאחורי אוכלוסיה תומכת, ובשום פנים אין בו מוטיבציה להרוג גוים או לרצוח עם.

צריך להכיר את המציאות: בשעה שמלבים 'עלילת דם' העיסוק בחסרונות שיש בספר או בדברי הרבנים מסוכן מאוד, מפני שהמערכת המשפטית והשלטונית מתחשבת בציבור, וכאשר הם שומעים שאפילו הציבור הדתי 'מודה במקצת', את ההמשך הם כבר לא צריכים לשמוע.

מבחינתם, זה שאפילו רבנים מודים שיש אמת מסוימת בטענות, מוכיח שהטענות צודקות. וממילא איך לטפל ברבנים הסוררים הם יודעים טוב יותר. לכן, כל מי שרוצה להגן על כבוד התורה, הדתיים, וחופש הלימוד, צריך להימנע בעת שמושמעת 'עלילת דם' מלעסוק בביקורת.

הוא יכול לעסוק בזה שבוע לפני או חודש אחרי, בלי שום קשר לרדיפה שרודפים עכשיו את הרבנים.

עלילות דם

זה מזכיר את המקרה של הפרופ' הטיפש או הנבל מבר אילן, שהסכים אמנם שהיהודים לא השתמשו בפועל בדם של נוצרים לאפיית מצות, אבל הוא יכול להבין את האנטישמיים שהעלילו עליהם כך, כי הוא מצא בכמה תשובות שדנים בשאלה ההלכתית האם מותר להשתמש בדם בהמה כתרופה.

כאשר מרחפת בחלל האוויר 'עלילת דם', אסור לומר דבר שכזה. בדומה לזה כאשר טענו האנטישמיים שכל היהודים גנבים, אסור היה להגיב בכנות, שאמנם יש בעיה מסוימת כזו בעם היהודי, אבל אסור לטעון בהכללה שכולם גנבים. אלא צריך לדחות את ה'עלילה' מכל וכל. וכל המסכים למקצת מהעלילה, נעשה שותף בה.

==

הטור המלא של הרב אליעזר מלמד יפורסם בעיתון ב'שבע'.