פעם בכמה שבועות מתעוררת מחדש סוגית היחס להומוסקסואליות בציבור הדתי לאומי והמאמין בכלל.

הפעם ההתעוררות היא סביב הרעיון התמוה של הרב אהרל'ה הראל לחתן בין הומואים ולסביות. הרעיון האקזוטי הזה עורר תגובות בעד ושכנגד הן מצד ארגונים כמו 'עצת נפש' והן מצד נציגי הקהילה הגאה כמו זאב שביידל.

כרגיל בסוגיות טעונות מהסוג הזה עיקר הויכוח נסב סביב הפאן הסוציולוגי של התופעה בה, חברים וחברות בקהילה הדתית לאומית רוצים לזכות להכרה בזכות הלגיטימית שלהן לאחרות, ואילו גורמים אחרים, שמשום מה מכונים שמרניים, מתנגדים לכך.

העניין הוא שמדובר בסופו של דבר בויכוח חסר התרה עד כדי תסכול שלדעתי מעיד על חוסר רצינות מצד הנוטלים בו חלק.

אוקסימורון מובהק

הסיבה לדברי היא האמת הפשוטה שנטייה מינית הפוכה או אם תרצו משיכה אל בני אותו מין מוגדרת על ידי התורה כתועבה וכאיסור שדינו מוות. כנאמר בספר ויקרא: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם." (ויקרא כ יג).

מדובר בקביעה אלוקית תיאולוגית חד משמעית ונחרצת ברמה כזו שלו אני הייתי בעל נטייה מינית הומוסקסואלית הייתי מסיק את אחת משתי האופציות הבאות: או שאני השתגעתי או שבורא העולם השתגע. אין בין שתי הבררות הללו, שיש להן השלכות ברורות מאד או על זהותי כשפוי או על אמונתי בבורא העולם, אופציה שלישית.

מבחינה זו איני רואה כיצד אדם חכם כזאב שביידל חושב ברצינות כי הקהילה הדתית כקהילת אמונה ולא כארגון חברתי יכולה להשלים עם בעלי נטייה אחרת. הרי מדובר באוקסימורון מובהק. כמו שגבר ואישה נשואים שיקיימו בניהן רומן מחוץ לנישואין לעולם לא יוכלו לזכות להכרה דתית או להתקבלות בקהילה כחברים שווים, גם אם מחקרית יוכח ש-10 אחוז מהזוגות עלולים לסטייה/נפילה כזו, כך לעולם זוג שקיים משפחה חד מינית לא יתקבל בקהילה כזו.

לא לכופף את האמת

נכון הפער הבלתי נתפס הזה בין הרצון של הפרט השונה לקבלה ולהתייחסות שווה לבין הקו האדום המוחלט של התורה הוא פתח לאומללות רבה ולתסכול אין סופי אלא שזו מה לעשות האמת.

הרצון לכופף את האמת או להקטין אותה למידותינו משול מבחינה רבה לכתיבת תורה חדשה. במקרה כזה שבו אנו מטילים ספק באלוקיות הטקסט ומשנים את הנכתב בחומשים, עדיף כבר לכפור בכל. שהרי למה להשאיר חלק מהמצוות שכתבו אבותינו החשוכים שאור השיח השוויוני לא נגה עליהם ולכן הם הדירו נשים, חד מיניים, גויים, נכים, משוגעים ועוד, ועוד.

זאב היקר, קשה לקבוע זאת אבל בפער שבין לקבל את עמדת ארגון 'עצת נפש' לבין כפירה וקביעה כי התורה אינה מן השמיים שוב ליבראל דתי שהיושר הוא נר לרגליו לא יצליח להכניס גוון שלישי.

==

אסף גולן הוא עורך המהדורה היומית של 'מקור ראשון'.