מרזל: אין מבצע בחברון, הכל דיבורים וספינים
ברוך מרזל משקיף מהמפרסת שלו על מבצע 'שובו אחים' וטוען שמדובר בספין "החיים של האויב נמשכים כרגיל. הסוחרים, הפרובוקטורים ואפילו מיידי האבנים ממשיכים כרגיל"
ברוך מרזל משקיף מהמפרסת שלו על מבצע 'שובו אחים' וטוען שמדובר בספין "החיים של האויב נמשכים כרגיל. הסוחרים, הפרובוקטורים ואפילו מיידי האבנים ממשיכים כרגיל"
על רקע החטיפה הטירוריסטית בגוש עציון נעמוד במדיניות זו גם מול גינויים בינלאומיים וגם אל מול צווחות השמאל הישראלי. בכל מקרה, לסיפוח 'גוש עציון' יש קונצנזוס רחב, גם ללא הכרזת מדיניות זוחלת! ובכן, קדימה!
אצל גלעד שליט הטרמינולוגיה הייתה של "ילד של כולנו" בניסיון לייצר קונצנזוס ואצל גיל-עד שער נעשה ניסיון נואל להציג את החטופים כ"ילדי מתנחלים" רחמנא לצלן ולפלג את העם
זהו הזמן לנצל את הכוחות והעוצמות שבנו, את האחדות הנדירה ואת רוח ולדרוש את שלנו. את שתמיד היה – להחיל את ריבונות המדינה הישראלית על יהודה ושומרון, ועל גוש עציון תחילה
פעם כשאסון לאומי היה פוקד את המדינה, כולנו התקבצנו ביחד סביב החרדה לשלום חטופים. היום לאחר מסע דה- לגיטימציה מתמשך והרסני, הדם כבר לא אותו דם. המתנחל אשם בכל, הוא גונב את הכסף במדינה, דמעותיו הם דמעות תנין, דאגתו היא מהפה ולחוץ, הוא מוכן להקריב את ילדיו ולא ער לסכסוך. השמאל השתגע
במאמר מיוחד לסרוגים חושש ח"כ לשעבר ד"ר מיכאל בן ארי מפני נשיא המדינה החדש 'הדמוקרט' ראובן ריבלין שלדבריו דאג למסמס ולפגוע בהצעות החוק נגד הסכנה הערבית
בטורו השבועי בעלון שבת בשבתו כותב הרב רוזן כי לאחר שהובהר לו כי לקרן לידידות אין מעורבות בתוכן הקייטנות, "הדרך פתוחה, למי שמעוניין בסיוע, לשלוח את ילדיו לקייטנות אלו"
מצוות הציצית עוזרת לנו למצוא את האיזון הנכון בעידן של בלבול פוסט מודרני ואת כוחו של כל פתיל ופרט בעם ישראל. אשר על כן, זכתה היא, "מצוות הזכרון והדבקות",להיות שקולה כנגד כל המצוות כולן
שני הרועים שמהם יצאו משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, נשבים בידי זרים. לא צריך להיות אמון על תורת הסוד, כדי להבין שאסון בעל עוצמה רוחנית אדירה מתרחש כאן
במקום שחברי הכנסת החרדיים יפעלו למען קידום עם ישראל בבחירת נשיא מתאים, הם מעדיפים את הסרחון הפוליטי שבצבירת נקודות בקרב נגד נתניהו. מה הפלא שאף אחד לא רוצה להתקרב אליהם?
כל השבוע אנחנו קוראים את החדשות, ולקראת שבת מוסיף לנו אור יזרעאלי תובנות משלו על האירועים המרכזיים. והשבוע: ממשלת האחדות הפלסטינית, תיקון ליל שבועות והמירוץ לנשיאות
הרב ישראל רוזן מתייחס למירוץ לנשיאות המדינה ומכריז כי מבוקש נשיא עממי – לא פרופ' וללא אג'נדה. ואחרי ככלות הכל אני תוהה מה רע ברב ישראל מאיר לאו? היש טוב ממנו?
השאלה העקרונית בלימודי אבולוציה היא האם התיאוריה של התפתחות החיים מעידה על התנהלות אגבית הנובעת מהתפתחויות אקראיות, או שיש ריבון, בורא לעולם. האם העולם מנוהל או מתנהל
שהגיעו לארץ מיליון עולי ברית המועצות לפני שנים היה צריך מישהו שיקבל את פניהם. שיעמוד בשער ובמאור פנים יציע לפניהם את מה שנחסך ונעשק מהם כל שנות החושך הקומוניסטי. שיראה להם את החיבור ליהדות, לתורה ולמצוות שהיה מנוע מהם מאחורי מסך הברזל אבל כאן בארץ הקודש הוא אפשרי
הברכה המשולשת של הכהנים שהיא ברכת חיי העולם הזה, היא כשלעצמה אינה ברכה שלימה, וצריך להשלימה בשימת הכהנים את שם-שמים על בני ישראל
בלי ספק המילה המעליבה ביותר שנצרבה אצלנו בשיח התקין היא "כושי". על אף שגם היא מבחינה לשונית מעידה על מוצא גיאוגרפי, מדובר בכינוי לעבד. דווקא מעודד טירה נדרשת זהירות רבה והיכרות עם השיח המכבד
ירושלים היא עיר של חילונים ודתיים חרדים וערבים, יש לה את הרכבת הקלה ואת הפקקים במרכז העיר, כולם מחכים לשלג ומכירים מבפנים את התחנה המרכזית. אלעזר לדרר עם 10 דברים ירושלמיים
בגלות בבל הראשונה אמרו הגולים: "שם ישבנו גם בכינו בזוכרינו את ציון". רבי יהודה הלוי בגלות ספרד חלם על ירושלים: "יקל בעיני עזוב כל טוב ספרד, כמו יקר בעיני ראות עפרות דביר נחרב". מנחם מנדל דוליצקי כתב בפולין: "ציון תמתי ציון חמדתי לך נפשי מרחוק הומיה". הם לא התגעגעו וייחלו פחות לארץ ישראל שמעבר לגבולות 67● איילת שקד כותבת לרגל יום ירושלים ● טור אישי
עשרות אלפי בני נוער בישראל לא עוברים את הקו הירוק בגלל סיבות פוליטיות או בטחוניות, ומכירים את חברון שכם ובית לחם, רק מהשירות הצבאי. הראל דוידוביץ מבקש לפתוח את יום ירושלים לכלל הציבור
כל השבוע אנחנו קוראים את החדשות, ולקראת שבת מוסיף לנו אור יזרעאלי תובנות משלו על האירועים המרכזיים. והשבוע: אורי אליצור ז"ל, מכבי אלופה ותנובה נמכרה לסינים