בימים קשים אלה, מתכנס עם ישראל אל עצמו בתפילה.

כיכר רבין, פארק רמון, הכותל המערבי וסניפי בנ"ע הפכו בתי תפילה וזעקה. קריאה נואש – "אבא, הפעם תגיד בבקשה כן". מעגלי שירה ודבקות, רגעים עדינים של אחדות אל מול השבר שמתנקזים לבקשה אחת – "רבש"ע, השב את אחינו".

ואיך נעמוד שוב בתפילה ללא מענה? ואיך נתמודד עם משבר אמונה נוסף? שברי הלבבות הקרועים של הנוער הדתי לאומי כבר נטחנו לאבק דק.

חלילה מלזלזל בחשיבות התפילה ועל משמעותה לאדם הנושא אותה. על חיזוק המערכת החיסונית-נפשית ועל רוממות הרוח שהיא מעניקה באותם רגעים. על מפגן הסולידריות שהיא יוצרת ועל העוצמות והחוזק שהיא מעניקה למשפחות השרויות ברגעיהן הקשים.

נראה שאין לאל ידינו לסייע כרגע. צה"ל עוצר אנשי חמאס והימ"מ מכתר בתי רוצחים, ואנו? מה תפקידנו? בעיקר לא להפריע (על ידי שליחת הודעות מומצאות למיניהן) ולקרוא לרחמי שמים.

למרות הכל, אין זה הזמן לשקוע בין פרקי התהילים. אין זה הזמן להתמקד דווקא בתפילה. עלינו לשמוע את ציווי האל אל משה בשעת המשבר על ים-סוף:

מַה תִּצְעַק אֵלָי? דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ!

זהו הזמן לנצל את הכוחות והעוצמות שבנו, את האחדות הנדירה ואת רוח ולדרוש את שלנו. את שתמיד היה – להחיל את ריבונות המדינה הישראלית על יהודה ושומרון, ועל גוש עציון תחילה.

כיצד נתפלל "ושבו בנים לגבולם" כאשר רחל עצמה איננה שבה לגבולה?

גוש עציון, שהיה שלנו תמיד ונכבש מאתנו באכזריות ערב הכרזת העצמאות ובניו נטבחו בו.

גוש עציון, שבניו ובני בניו הקימו את הריסותיו מחדש לאחר ניצחון ששת הימים.

גוש עציון, שפורח וזוהר יותר משהיה אי פעם בזכות שבעים אלף תושביו.

גוש עציון, שמהווה בית לישיבות, מדרשות ובתי לימוד שמאירים את ישראל.

אמנם, אין בכוח המעשה יהיה להחזיר את שלושת הנערים האהובים. אבל זו תהיה עמדת כוח אדירה מאין כמוה למען תושבי הגוש ולמען עם ישראל בכלל. הרמת ראש שאין בה פחד. הנפת דגל שיש בה תקווה.

גוש עציון תחילה.

==

נעה רביב היא סגן יו"ר 'ישראלים' – תאי הסטודנטים של הבית היהודי.

נריה כנפו הוא ראש צוות כנסת 'ישראלים', תאי הסטודנטים של הבית היהודי.