דעות

החובה היהודית מניחה את העקרון 'לא תגורו'. מושכל שמצווה על השופט להישאר נאמן לחוק החרות, לתקדימים לעצמו, לכללי המשפט, ולמה שמובא בפניו, ומנגד לנטרל ככל האפשר את רעשי הרקע עניינים לזהם ולפגוע בתקינות ההליך השיפוטי

כשצפיתי בנאומו של סמוטריץ' זה היה נראה לי מוכר. הנסיון להכניס את כולנו לסד מאוד מסוים של "ציונות" ושל "יהדות". לפמפם השכם והערב שיש רק דרך אחת להיות ישראלי, יהודי או ציוני

מערכות הבחירות האחרונות הבהירו לנו כי לנתניהו אין רוב של "ימין על מלא", ולכן עליו לשכנע את אחד ממפלגות גוש השינוי הימניות או מרכזיות להצטרף אליו, אם ברצונו לשוב לכס השלטון בעתיד

שביתה עובדי מנהל במשק בבתי החולים הממשלתיים: אין אירוע בעל משמעות גדולה במדינת ישראל שלא מתממשק עם בתי החולים, אבל קצת שכחו שיש את "הלוחמים החשאיים", 'תומכי הרפואה', אלו שדואגים שיהיה נקי ובטיחותי

המשמעת השברירית והבוסריות של ניהול הסיעות השונות, לא מאפשרת באמת לקדם את מדיניות הממשלה. אחרי רצף של כישלונות, נראה שיש להנהלת הקואליציה בעיה רחבה יותר

הרב רונצקי נכנס לחדר הדיונים, מבחין בכסא ההדור השמור לו. בתנועת יד עדינה הוא מסיט את הכסא הצידה, מקרב במקומו כסא מן הסוג הפשוט ביותר שנותר מיותם בסמוך לו, ומתיישב עליו לתדהמת המשתתפים

היא עומדת ליפול לבור עמוק עם הבחירה הזו שלה, מה אני יכולה לעשות? קודם כל, אתם חייבים להבין שהבחירה היא שלה. אתם לא יכולים לקחת לה את הבחירה או לכפות עליה בחירה אחרת

הם מאד כועסים כשמישהו מעז להטיל ספק ביכולתו של כל אדם ליהנות ולהרגיש איך שבא לו. פגעו בקדש הקדשים שלהם. ומדובר בדת קנאית וג'יהאדיסטית שלא תסבול שום פגיעה בקדש הקדשים שלה: המין והיצר

כיצד מצליח שר דתי בישראל לספר בגאווה על בגידה והרס משפחה בעיתון מרכזי? כיצד הוא אפילו לא מתנצל? והיכן ארגוני הנשים הדתיות, מדוע נאלמתן? מדוע אינכן מוקיעות מעשה נבלה זה?

"צרות באות לבד, שמחות צריך לעצור ולחגוג", כך אמרה לי פעם אישה חכמה שהכרתי ומאז המשפט הזה מלווה אותי. בואו נחשוב, מה עבר על המשפחה שלנו השנה? קורונה, סגרים, חל"ת, בידודים, עבודה מהבית, מתקפת טילים, ממ"דים, איום קיומי ובנוסף לכל אחד יש גם את הרשימה הפרטית שלו.

הנוכחות המשמעותית של גורמים ערבים תומכי טרור ושל שמאל קיצוני אנטי ציוני בממשלה הם שקובעים את הטון וסדר היום. המשימה החשובה היא לעצור את מכירת החיסול ולהחזיר סדר עדיפויות לאומי

לקואליציה יש פרצה מפתיעה אשר מסייעת לאופוזיציה "לנצח" ולמנוע העברת חוקים במליאת הכנסת. הפרצה התגלתה בהצבעה על חוק האזרחות דווקא אחרי שהושגה פשרה עם מרצ ורע"מ

רוב האנשים שהורסים לעצמם את החיים זה בגלל דמיונות. בעיקר בזוגיות. העולם הדמיוני נראה טוב יותר עבורנו מעולם המציאות. אבל זה מנגנון בריחה שיש דרכים להתמודד איתו

אפשר לתקוף את עמיחי שיקלי או את הליכוד והציונות הדתית לגבי חוק האזרחות, אבל הקואליציה צריכה לעשות סדר, הפריווילגיה של מרצ ורע"מ פוגעת בניסיונות לייצב את הספינה

איילת שקד הייתה כמו מגדלור של יושרה ורצינות. מצאנו בה כנות ויחס של כבוד למסורת ישראל, אבל כעת האבק העצום שעולה מן המגדל שקרס ממלא את ריאותינו

יש עקרונות בסיסיים שאזרחי ישראל רוצים להאמין שמובילים את נבחרי הציבור, בייחוד בנושאים לאומיים וביטחוניים. לפי מה שראינו היום, שני הצדדים בגדו בהתחייבות הזו

באותה מסגרת של הנדסת תודעה מצד השמאל, ימי שלשת-השבועות, בהם אנו זוכרים את חורבן בתי המקדש, הפכו לימי נבואת-זעם קודרת על סופה של מדינת ישראל הממשמש ובא. זה ממש לא המצב

החובה המוטלת על איש ציבור ומנהיג ציבור המבקש לזכות באמון הציבור, ולהצליח בתפקידו הינה שאיפתו להיות דמות מופת. אם מנהיג אינו מקפיד ואינו נותן דעתו תמיד לכך שעליו להיות שכם אחד יותר בכל ובכל תחום, הרי שסופו שהציבור יזלזל בו

מתווה אביתר עורר את מפלגות השמאל בממשלה של בנט להבין שצריך ליצור משוואה חדשה: לכל מהלך לטובת הימין, צפוי תג מחיר של השמאל. בנוסף, ההסכם עורר מאבק בתוך המחנה הלאומי

מדוע הקב"ה חילק אותנו לשבטים ולמשפחות, למרות שנראה כי הדבר הוביל בסופו של דבר לפיצול בתוך העם בתקופות השונות בהיסטוריה? הרב יששכר היימן בסרטון קצרצר לפרשת השבוע