פרשת השבוע

אחי יוסף משליכים אותו אל הבור בשלוות נפש ושכנוע עצמי, עד מיד לאחר מכן הם יושבים לאכול לחם, לעשות "חאפלה" וקינוח, כאילו דבר לא אירע – איך אפשר להבין את ההתנהגות הזו של האחים?

פרשת ויגש מביאה לשיא את העימות בין יוסף ויהודה. שתי הגישות, הכלכלית אוניברסלית מצד אחד לעומת התורנית לאומית מצד שני מתבררות היטב. בסופו של דבר יודה גם יוסף כי גישתו של יהודה היא הנכונה. כשיהודה בראש יש מלכות, כשיוסף בראש ישנה התפרקות כללית של האומה

אנשים חדי עין, יודעים להעריך את המצב הכללי במדינה באמצעות המראה של החתולים שאוכלים מהפחים. אז איך ייתכן כי כל חכמי מצרים ויועצי פרעה לא הצליחו להבין את משמעות החלום, לפיו פרות שמנות וחיטים מלאות מבטאות שובע ואוכל, ואילו פרות רזות וחיטים ריקות, מבטאים רעב

פרשת השבוע מלמדת אותנו שיעור חשוב לגבי השגת מטרות וחלוקת תפקידים בעסק משפחתי ומלמדת עוד כי מנהיג הוא אדם היודע לזהות טעויות של עצמו ולהודות בהן

אחרי מסע הנדודים שעבר יעקב אבינו במשך למעלה מעשרים שנה, אחרי כל המאבקים הגלויים והנסתרים מול לבן ומול עשו, הוא סוף כל סוף מבקש קצת שלווה. "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" ביקש יעקב לישב בשלווה בעולם הזה וקפץ עליו רוגזו של יוסף. מתי הוא כן יישב בשלווה?

מתיאורה של התורה את הכנותיו של יעקב אבינו למפגש עם עשו אחיו, עולה דמותו של יעקב כמי שמתרפס בפני אחיו. הוא שולח מנחות וקורא לעשו אדוני ומשתחווה לו מספר פעמים. אלא שעיון בפעולותיו מגלה כי במעשיו של יעקב, הוא מראה מיהו בעל הבית על ארץ ישראל, כשהכל עטוף בדיפולומטיה

מדי פעם אנו שומעים על צעיר או צעירה שגדלו בבית טוב בו ההורים אוהבים אותם ודואגים להם ושוהתחנכו במיטב מוסדות החינוך, אך לבסוף הם פורקים עול או סוטים מדרך ההורים. הרב יעקב פילבר לומד מפרשות השבוע על הגורמים שעלולים לדרדר את הילדים לדרך רעה

מה ניתן ללמוד מהאופן שבו יעקב מתכונן למפגש עם עשו כפי שמתואר בפרשת "וישלח", וכיצד הדבר מתקשר להשגת מטרות באמצעות טקטיקות שונות בעולם העסקי ובעולם המדיני

לבן הארמי מסוכן כל כך, משום שהוא רוצה להשאיר את עם ישראל בגלות שיתבולל בארם, וייהפך כמוהו מבן נחור העברי, ללבן הארמי. רעיון זה אפילו יותר מסוכן מגזירת השמדת הזכרים של פרעה הוא רצה לגרום להשמדה מוחלטת של עם ישראל. לא לחינם נקראת תופעת ההתבוללות "שואה לבנה"

אם עפרון החתי היה יודע שבשדה שלו קבורים אדם וחווה, אולי הוא לא היה מוכר את השטח לאברהם ואז הקנייה לא נחשבת? הרב ברוך אפרתי נותן 10 טעמים מדוע הקנייה כשרה למהדרין

צאצאיו של ישמעאל יודעים כי כל עוד עם ישראל קיים, הם ימשיכו להיות משניים – בני העבד. אבל אם הם לא יכירו בקיומו של עם ישראל, הרי שאז שוב הם חוזרים להיות היורש היחידי ושוב יש להם זהות. יחס עליונות של עם ישראל על הערבים, יתפרש על ידם, כבן הגבירה שיודע את מקומו ביחס לבן השפחה

יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט מספר על פרשת השבוע – חיי שרה, ומלמד על הפעם הראשונה שיהודי קנה בכסף את הקרקע וכל מוסלמי וכל נוצרי יכולים לקרוא שחברון שייכת לנו

על טענתו של אבימלך, על כך שרימה אותו ואמר ששרה היא אחותו משיב אברהם אבינו, כי יכול להיות שאתם עם מתורבת, יותר מהמצרים, אבל כל עוד אין לכם אמונה בא-לוהים, אני חושש ונוקט בכל אמצעי הזהירות שאני יכול. אם אין בכם יראת אלוהים, אתם מסוגלים לכל דבר

מן השמים הודיעו לאברהם שדרך ההסתגרות אינה דרך התיקון הנכונה. לא בהתנתקות מן החברה ועמידה מן הצד נצליח להשפיע עליה, אלא דווקא בהיותנו חיים בקרבה, ומתוכה לתקנה ולשכללה.

מצד אחד הקב"ה נוהג במידת הרחמים עם אדם וקין ונותנת להם הזדמנות להטיב את דרכם, ויחד עם זאת רואים אנו שבדור המבול היא נוהגת במידת הדין, מתנחמת על בריאת האדם ומחליטה למחות אותו מעל פני האדמה. איך נבין את ההנהגה הכפולה של ההשגחה?

גזר הדין של דור המבול נחתם בעקבות החמס והגזל. הרב אורי נויבירט למד מכאן על חשיבותה של המלאכה שמסייעת לא רק למנוע את האדם מגזל אלא גם להביאו לחיי העולם הבא

הקב"ה, כותב את תורתו ופותח בבראשית ובתיאור הבריאה, ואז מגיע ר' יצחק, ואומר לקב"ה, היית צריך לכתוב את זה אחרת. אנו מכירים את המושג חוצפה ישראלית, אבל זה כבר עובר גבול… ר' יצחק מלמד אותנו שהתורה איננה רק ספר חוקים, אלא בראש ובראשונה היא ספר מוסר. ומי שיהיה מוסרי ישלוט בארץ ישראל

הגויים בכל הדורות הבינו, כי מציאות עם ישראל בגלות, קשורה בקשר ישיר למעשיו. הן הנוצרים והן המוסלמים הבינו כי שפלותו של עם ישראל ומצבו השפוף נובע בגלל חטאיו. גם היום אחרי קיבוץ הגלויות, צריך לזכור, שישיבתנו בארץ ישראל ומצבנו החומרי תלוי קודם כל בקשר שלנו עם התורה.

אחרי דור המייסדים-החלוצים, אלו שחוו את הצרות של הגלות והקימו כאן את המדינה מאפס, נולד דור שני שעוד זוכר את הצנע וגדל על ספורי הגבורה של הדור הקודם. אבל הדור שלישי הוא כבר דור שלא יודע בזכות אילו מאמצים של אבותיו הוא יכול לחיות בנעימים. איך פותרים את הבעיה?

פרשת כי תצא אותה נקרא השבת מכילה שבעים וארבע מצוות, המספר הרב ביותר של מצוות בפרשה אחת, כשלא נראה שקיים קשר או סדר בין המצוות. התורה ערבבה אותן בכוונה בתוך הפרשה, כדי ללמד אותנו שרק מתוך המכלול השלם של כל המצוות האלו, נוכל לבנות חברה בריאה וחסונה.