פרשת השבוע פותחת בתיאור ההכנות של יעקב למפגש עם עשו לאחר שנים רבות. הפסוקים מתארים בפרוטרוט את הפחד של יעקב מהמפגש, וכן את נסיונותיו לפייס את אחיו עוד לפני המפגש: יעקב שולח שליחים לעשו, נותן בידיהם מתנות ומדריך אותם לפנות לעשו בכבוד, ואולי אף בהשפלה מסוימת: "כה תאמרון לאדוני לעשו: 'כה אמר עבדך יעקב'" (בראשית לב ה-ו).

יעקב מניח, שמחווֹת של כבוד אולי יפייסו את עשו ויסיימו את הסכסוך שפרץ עשרים שנה קודם לכן.

במדרשי חז"ל שבתחילת פרשתנו יש הערכות שונות לגבי הטקטיקה שנוקט יעקב ובמסר הנלמד ממנה לדורות. יש הרואים בדרך שבחר יעקב התרפסות וכניעה, שבשֶלָן התעכב תהליך בנייתו של עם ישראל כאומה לאומית החיה בארצה בשמונה דורות; אולם יש המציגים עמדה שונה. כזה הוא, למשל, ר' יהודה הנשיא, שחי ופעל בארץ תחת שלטון רומא כמאה שנה לאחר חורבן הבית השני. הוא הורה לתלמידו לכתוב איגרת לקיסר הפותחת במילים: "מהעבד יהודה לאדוננו הקיסר אנוטונינוס". "אמרו לו (תלמידיו): 'רבי, מפני מה אתה מבזה על כבודך?' אמר לו: 'וכי טוב אני מזקני? לא כך אמר: כה אמר עבדך יעקב'?" (בראשית רבה עה ו).

מכאן נראה כי לשתי הגישות יש מקום, שתיהן באות לידי ביטוי בעולם העסקי, שבו כדי להשיג את מבוקשך אנו נדרשים לעיתים להציג טקטיקות שונות. ואם כך ביחיד – על אחת כמה וכמה שכך גם באומה. לעתים יש לנהוג בטקטיקה של חנופה והשפלה כדי לזכות בהישגים, אולם הרבה תלוי גם באישיות ובמנהיגות שמולה עומדים.

יחד עם זאת יש גם דרכי הנהגה אחרות, המתאימות לזמן שבו עם ישראל חי עצמאי בארצו ומתחיל לבנות את חייו הלאומיים בארץ כאומה וכמדינה. בתקופה שכזו הוא נדרש להביע עמדה המבטאת את ייעודו ותפקידו. אזי יש לזקוף את הגאווה הלאומית ולהביע אותה גם באוזני אחרים.

==

הרב יהודה זולדן הוא מפקח מרכזי לתלמוד ותורה שבעל-פה במנהל לחינוך דתי, מרבני צהר.

המאמר לקוח מתוך הספר החדש "צהר לעסקים" בהוצאת דני ספרים, הכולל עשרות מאמרים שנכתבו בידי אנשי מפתח מובילים בתחום היהדות, החינוך והכלכלה המציגים זווית ראייה תורנית-ערכית לסוגיה עסקית העולה מפרשת השבוע