פרשת וישב בהסתכלות עסקית - סרוגים

פרשת וישב בהסתכלות עסקית

פרשת השבוע מלמדת אותנו שיעור חשוב לגבי השגת מטרות וחלוקת תפקידים בעסק משפחתי ומלמדת עוד כי מנהיג הוא אדם היודע לזהות טעויות של עצמו ולהודות בהן

author-image
פרשת וישב בהסתכלות עסקית
  אילוסטרציה פלאש90

עסקים משפחתיים: לבחור בן

וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים: וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם. (בראשית לז, 4-3)

לא פשוט לבעל עסק משפחתי לחלק תפקידים בין בניו. עליו לבחור מבין צאצאיו מי ימשיך את הדרך, מי לא ימשיך אותה, וכיצד ובאיזה אופן על כל אחד ואחד להמשיך ולתפקד בדרכו. בחירות אלו, כאשר אינן מקובלות על הבנים – ובוודאי כשאינן מלֻווֹת בהסברים – עלולות לחולל מאבקים פנימיים וקנאה בין בני הדור הבא, וקנאה זו עלולה להוביל לפגיעה בעשייה ובתפוקה המשפחתית. יעקב בוחר ביוסף באופן גלוי – בחירה המתבטאת באהבתו היתרה ליוסף לעומת אהבתו לאָחיו. התורה אינה מביאה נימוקים משביעי דעת בדבר כישורים מיוחדים או חוכמה מיוחדת של יוסף מלבד עובדת היותו הבן הבכור של האישה האהובה יותר. רק בהמשך הסיפור המקראי הופך יוסף למנהיג גדול, אשר בזכותו ניצלים כל תושבי מצרים, ובכללם משפחתו הפרטית.

לא תמיד מובנות בחירות ההורים ואולי אף לא תמיד הן נעשות בצורה מכבדת וראויה; אך לפחות במקרה זה, בבחירתו של יוסף כבן המועדף, אנו מגלים כי חוכמת הזקנים בהבנתם העמוקה את ילדיהם ובניתוח הווייתם מובילה לבחירה מדויקת.

עם זאת, לאור הטינה שנגרמה בין האחים ראוי היה כי מהלכים אלו היו נעשים תוך דיבור והסברה. לעתים, עשויה ההסברה להיות חשובה אף יותר מתהליך הבחירה עצמו.

הגשמת חלומות

וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ: וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי:  וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי:  וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו:  וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי: (בראשית לז, 9-5)

בפרשת "וישב" מופיעים סיפורי חלומות. אלו הם חלומותיו של יוסף, בהם הוא רואה את עצמו בדימויים שונים ומבין שהוא עתיד לעמוד בראש משפחתו; וחלומותיהם של שרי מצרים – שר המשקים ושר האופים. בפרשות סמוכות יש סיפורי חלומות נוספים: בפרשה הקודמת – סולם יעקב, ובפרשה הבאה – חלומותיו של פרעה. התורה מרמזת לנו כי לחלום יש תפקיד משמעותי בחיינו. חשוב לחלום, מותר ואף צריך לחלום. הגמרא (ברכות נ"ה, ע"ב) מוסיפה בעניין חשיבות החלום: "כל הלן שבעה ימים בלא חלום נקרא רע". יוסף, אשר אחיו כינו אותו בלשון גנאי "בעל החלומות", לא הבין כנראה את משמעות חלומותיו, כאשר שיתף בהם את אחיו, וגרם להם לשנוא אותו בשל כך; אך בסופו של דבר היכולת שלו לפתור חלומות – היא שהעלתה אותו לגדולה במצרים ואפשרה לו בהמשך לכלכל ולהנהיג את בני משפחתו, כפי שצפה בחלומותיו בילדותו. הגמרא קובעת (ברכות נ"ז ע"ב) כי החלום הוא "אחד משישים לנבואה". החלום מאפשר לנו להשתחרר מהמציאות היומיומית ולדמיין סדר חיים אחר, אפשרויות חדשות להגשמה ופסגות נוספות שאפשר לכבוש. מחקרים מתחום השינה מראים כי החלום אינו מנותק מתודעתו של החולם. אף שאיננו נביאים ואיננו פותרי חלומות מוסמכים, עלינו לזכור כי לחלומותינו יש תפקיד ומשמעות, וכי כדאי לנו לחקור, להעמיק ולבדוק – בהקיץ – איזו תועלת אנו יכולים להפיק מחלומותינו; ולהאמין כי יש ביכולתנו להוציא מן הכוח אל הפועל את ההשראה ששרתה עלינו בחלום. החלום הוא כלי שניתן לנו על מנת להתפתח, לממש, ליישם ולהגשים.

הצבת מטרות

 וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה תְּבַקֵּשׁ:(בראשית לז, 15)

האיש שפגש את יוסף בשדה נתן לו כלי עזר: הוא שאל אותו: "מַה תְּבַקֵּשׁ".

כשאדם תועה בדרך, עליו לזכור לשאול את עצמו מה הוא מבקש, מהי בעצם המטרה שבעבורה הוא יצא למשימה מלכתחילה. תזכורת לגבי אופייה של המטרה הראשונית והצבתה שוב לנגד עינינו עשויות לסייע לנו לחזור אל המסלול הנכון. פעמים רבות אנו מציבים לעצמנו מטרה, ולאחר מכן – תוך כדי ביצוע המשימות לצורך הגשמתה – אנו מוצאים את עצמנו מתפזרים נוכח ריבוי תחומים ונושאים הקשורים יותר והקשורים פחות. לעתים אנו אפילו מייצרים לעצמנו קשיים שיכולנו להימנע מהם. עצירה לצורך התבוננות ב"מה אתה מבקש?", לנסות להיזכר בכוונה הראשונית, עשויה לסייע בהתמקדות ובהשגת המטרות.

מנהיגות

ויַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי: (בראשית לח, 26)

יהודה אינו יכול לסבול את צערו של אביו, והוא יורד מגדולתו ועוזב את משפחתו. סיפור זה קוטע את רצף הסיפור על יוסף, ונראה כי הוא בא ללמדנו שיעור חשוב במנהיגות. בפרשת "וישב" משמשים שלושה אחים שונים כמנהיגים: יוסף, נבחר הבנים אצל אביהם, המנסה להתעלות מעל אחיו באמצעות חלומות; ראובן, המציע להשליך את יוסף לבור; ויהודה, המציע לאחים למכור את יוסף לישמעאלים. ההיסטוריה מלמדת אותנו, כי מזרעו של יהודה יצא האיש שנבחר ליטול את כס המנהיגות לעתיד לבוא – דוד המלך, שהנהיג את העם, ומזרעו עתיד להופיע משיח בן דוד. מה היה בו, ביהודה, שזיכה אותו בהנהגה? התשובה לשאלה זו מופיעה באותו סיפור קצר המופיע כאן בפרשה.

יהודה עוזב את משפחתו ומתחתן עם בת כנענית, וזו יולדת לו שלושה ילדים. בנו הבכור מת ומותיר את אשתו, תמר, אלמנה. בהמשך מגיעה ליהודה שמועה כי כלתו תמר זנתה, והוא מחליט להוציאה להורג. תמר שולחת ליהודה מסר סמוי על מנת שלא לביישו ברבים –  ועם זאת להראות לו כי הוא שזנה עִמה, וכי הוא עצמו אבי יַלדָהּ. יהודה – איש חשוב ומנהיג ככל שהיה – ידע להודות בטעות: "צָדְקָה מִמֶּנִּי". התורה מלמדת אותנו כי מנהיג הוא אדם, היודע לזהות טעויות של עצמו ולהודות בהן. זהו המודל לחיקוי, וזוהי הדמות שנבחרה שממנה תמשיך שושלת ההנהגה של עם ישראל.

==

מרים שפיר היא יועצת קריירה ומנחת סדנאות תעסוקה. המאמר לקוח מתוך ספרה החדש "רעיון עבודה שבועי – היבטים תעסוקתיים בפרשות השבוע" בהוצאת דני ספרים.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
לפי המאמר שמשפחת יעקב הייתה בין חילוניות לשומרי מסורת
הרחק מתעמולה רבנית | 24-11-2013 7:14