הולדה מודעת: על 'חיי אישה' של ד"ר חנה קטן
בספרה החדש 'חיי אישה' פורשת ד"ר חנה קטן את תפישת עולמה לפיה יש להפחית בדיקות ליולדת במהלך ההיריון, מעבר לבדיקות החיוניות, כדי לא לחפש באובססיביות פגמים בילוד. דניאל להמן, לא מסכים איתה.
בספרה החדש 'חיי אישה' פורשת ד"ר חנה קטן את תפישת עולמה לפיה יש להפחית בדיקות ליולדת במהלך ההיריון, מעבר לבדיקות החיוניות, כדי לא לחפש באובססיביות פגמים בילוד. דניאל להמן, לא מסכים איתה.
קווי הדמיון בין "רב הנסתר" לפרשיית הרב מרדכי אלון ברורים למדי. פספסנו הזדמנות לדיון על הפרשה ההיא 'בזמן אמת', אבל בספר החדש שלו, דאום מספק לנו הזדמנות שניה, הזדמנות שלא מובנת מאליה. עלינו לנצל אותה.
האם "אגדה ופרשה" של הרב נעם פרל, מעיד על חוסר רצון או חוסר יכולת להתמודד עם הטקסט המקראי? סירוב לפגוש את הכתוב בגובה העיניים, אלא בגובה עיני חז"ל?
הספר "ראשית חכמה: חיבור גנוז בגנותה של החסידות" שיצא לפני כמאתיים שנה באירופה מבקש לברר באמצעות מקורות תורניים מדוע תנועת החסידות היא שקר ומשיחיות שקר. היום, נראה כי חיבור כזה מיותר לחלוטין.
השנה היא 2020 והצעת חוק חדשה מבקשת להפעיל לחץ על רווקים ולחייב אותם להכנס למערכת יחסים זוגיות. זהו בסיס העלילה בספרו החדש של מיכאל שיינפלד, החוק למניעת בדידות. דניאל להמן חושב שגם לבדידות יש לעיתים יתרונות.
אמירת "ברוך הוא וברוך שמו" לאחר אמירת שם ה' בברכה, נראית מנהג טריוויאלי, אבל בדורות האחרונים קמו פוסקים האוסרים על אמירת המילים בטענה של הפסק. ספר חדש מבקש לעשות סדר בעניין.
במשך שנים הייתה תמימות בקרב חוקרים והיסטוריונים רבים כי לאחר חתימת התלמוד הירושלמי, הסתיימה תקופת האמוראים ואיתה גם תקופת השגשוג של הקהילה היהודית בארץ ישראל. ספר חדש חושף כי הישוב היהודי המשיך במעין אוטונומיה, גם הרבה אחרי חתימת התלמוד.
יהודית רותם מאגדת אוסף של סיפורים המשולבים בתוך העלילה המרכזית בה מתגלה שלומית מאייר, אישה חרדית שמורדת בהדרגתיות בנורמות של החברה בה היא חייה כולל בתחומי ההלכה. על פי רותם, אחד מאויביו הגדולים של הסיפור, של העצמאות והייחודיות – הינו הדת, על חומרותיה ומגבלותיה. האמנם זה כך?
מאמרים מימי החברה הישראלית ה'ישנה' לא יקדמו בהרבה חברה ישראלית 'חדשה' – על אחת כמה וכמה ב"ארץ אבנים", בו מגד אינו מתעל את מאמריו לקראת אופק חדש, רק מציע אותם, כמות שהם, לקורא. דניאל להמן קרא וחושב שאהרון מגד התייאש.
אברהם יהושע השל משרטט בדקדוק רב ובלשון פיוטית נהדרת ומלאת חן את קורותיה של התנועה החסידית ואת אשר בקשה לחולל ולחדש בעולם כנגד או לעומת הגישה אשר רווחה בקרב יוצאי גירוש ספרד. השל מציע גישה אחרת מזו הרווחת: הוא רואה באדם העוזר לזולת ביטוי לאלוקים וקורא לאדם לחפש את רגעי המסתורין בהם הוא נתקל כביטוי לבקשת האלוקים אותו.
בערב השקת ספרו החדש "פרשיות ומשפטים" של ד"ר אביעד הכהן, שאל הרב בני לאו על יישום המשפט העברי בחיים המודרניים, כשכתבה עיתונאית הכרוכה בהלבנת פנים שקולה לרצח. השופט בדימוס מישאל חשין סיפר על הניסיון הכושל שלו בילדותו להתחבר ללימודי התלמוד.
המסע המתואר על-ידי יאיר אגמון בספרו החדש "עַם הארץ", חורג מהגדרות המסע הקלאסיות. אגמון, שזה-עתה השתחרר מצה"ל יוצא למסע בארץ ישראל, מסע שמטרתו המוצהרת הינה לפגוש אנשים. אבל לאורך כל הספר אגמון ממוקד רק בעצמו. דניאל להמן קרא והתאכזב.
כתבי יד סודיים שהיו שמורים עד כה בידי תלמידי תלמידיו כמו גם דברים שפורסמו רק לאחרונה שופכים אור חדש על דמותו. בעזרתן מנתח ד"ר צבי מרק בספר חדש, בצורה שיטתית ויסודית את דמותו ואף מסתמך על מקורות שהיו בהישג ידו של רבי נחמן ומראה כיצד הושפע מהם.
הכרך הרביעי בסדרת "חכמים" מאת הרב ד"ר בנימין לאו עוסק בתקופה קצרה יחסית – כשישים שנה – אולם אחת המכוננות בהיסטוריה היהודית. תקופת המעבר ממשנה לתלמוד, השילוב בין תורה ונשיאות איננו. הסמכויות מופרדות: לצד החכמים הגדולים בארץ ישראל ובבבל – רב, שמואל ורבי יוחנן – עומדים הנשיא וראש הגולה.
לאחר טו"ב שנות עבודה ועריכה על ידי צוות של כ-25 תלמידי חכמים במכון התורני "אור עציון", עם צאתם של 'ליקוטי השפת אמת', מסתיים בימים אלו מפעל ההוצאה מחדש של התורות החסידיות פרי רוחו של רבי יהודה אריה האדמו"ר מגור זצוק"ל בעל ה'שפת אמת'.
הרקע לסיפורים ולשירים הינו משפחה דתית, אך הדילמות הרציניות אינן 'דתיות'. יתר על כן. דרך עיניהם של הילדים, משאלי טוענת שמורכבויות 'דתיות' אינן מורכבות באמת. סוגיות שנדונות בהרחבה בעולם הדתי, ה'מבוגר', מתקבלות לילדים כמובנות מאליהן, או נפטרות בנימה אירונית על-ידי הסופרת.
קבלת שבת" אינו מציע פתרון חד-משמעי לשאלת הגישור בין המסורת למודרנה. הספר טומן בחובו שתי הבנות שונות אודות מטרתו שלו, שתי הבנות שמשקפות שתי גישות יסוד בבואנו לדון בשאלת הרלוונטיות של המסורת למציאות. הקורא האידיאלי של רפל כבר מציין את השבת, מבחירה, כבר מעניק לה משמעות ייחודית: ארוחת השבת. זוהי נקודת המוצא של רפל, וממנה, ניתן להתקדם לספר.
לאחר שלפני כחודש יצא ספר 'נשים', השבוע יצא לאור הכרך המבואר של ספר 'קדושה', המרכיבים יחד את הלכות הבית היהודי, במשנה תורה של הרמב"ם. היוזם של המפעל הוא יוחאי מקבילי, עובד הייטק חיפאי שהחזון שלו הוא שכל יהודי יוכל ללמוד את הרמב"ם.
"אם רץ לבך שוב למקום", אומר ספר יצירה, אך את יצירתו שלו מתחיל אלחנן ניר דווקא מן הכיוון ההפוך. מן המקום הבראשיתי הוא רץ ופותח במסע שתחילתו בימים עברו וסופו בהגות בת זמנינו. הספר פותח בדברי כניסה וחותם בדברי יציאה ואולי יש כאן משל על התהליך אשר מתהווה בספר שיוצא מבסיס מוצק אך גם חוזר אליו.
בספרו של עקיבא רגן, ניצב עומר, בן לבית דתי בירושלים ובוגר מכינה קדם-צבאית בצפון, בלב סערת הזהות וההשתייכות. 'דתיותו' נבחנת הן במישור המעשי והן במישור האמוני-מחשבתי, בקלה כבחמורה. בריחתו מהזהות הדתית נעשית באמצעות אי שמירת מצוות, בריחתו מהזהות הדתית לאומית מתאפיינת בשתיקה ובאי עשייה.