יום השואה

צודיק גרינוולד, חזן בית הכנסת הגדול בפרנקפורט ודור שלישי לניצולי שואה, צילם קליפ חדש ומצמרר לרגל יום השואה הבינלאומי. הקליפ מתחיל על פסי הרכבת המובילים אל גיא ההריגה בו נספו מעל מיליון יהודים, ומסתיים בירושלים

סגן יו"ר הכנסת ח"כ יוני שטבון נאם בטקס הזיכרון למתנדבי היישוב העברי לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה וציין "עם אבני חלוקי נחל עמדתם בעוז מול חרב פלדה ושריונות צלבי הקרס – לא עמדתם מנגד, לא חששתם, לא התייראתם – שמעתם את קול אחיכם, ולחמתם בגבורה".

בעצרת תנועות הנוער אמר שר החינוך לצעירים "הנציחו את המורדים. אל תיכנעו למוסכמות ובערו את הרע מקרבנו. הרימו קול, חבקו ניצולים, קשישים וכל מי שמודר מהשדרה המרכזית של החברה. יום הזיכרון לא יכול להסתכם במבט אל העבר. עליו להיות מקור של השראה לבניינה של קומה נוספת בבניין העתיד."

יהודה אלירז מתאר את הריחוק בין הניצולים שחיו פיזית בארצישראל שמעו את הדקלומים על "שואה לתקומה" לבין הטקס הממלכתי ב'יד ושם'.

'קישקשתא' בובת הצבר, חוזר לטלויזיה החינוכית ולחביתוש הוא מסביר מדוע עומדים בצפירה. אך לא מספר כי בשואה נרצחו ששה מיליון יהודים. צפו.

רותק'ה לסקר הייתה נערה יהודיה בת 14 שכתבה יומן במשך שלושה חודשים בגטו ורשה עד שנשלחה למוות במחנה אושוויץ. ילדי דימונה בשיתוף מכללת חמדת הדרום מנציחים את זכרה.

עוד הוסיף הרב "לעשות מנגלים בזמן שיהודים אבלים וכואבים את כאב ששת המיליונים? איזה היתר יש לזה? זה חילול השם! אנחנו נמצאים במקום מנותק מהעולם?"

כשהתורה מבקשת מאיתנו לזכור היא בדרך כלל מגבה את הציווי במעשה אקטיבי כתענית, קידוש, הדלקת נרות, אכילה וכו'. כדי לשמר את הזכרון צריך כל אחד להשתתף בו בצורה אקטיבית. אם האדם הפרטי רק יצפה בטקסים וישאר סביל הדרך לשכחה קצרה מאוד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר בעצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום הזכרון לשואה ולגבורה והתייחס לאיומים מאיראן: "אנחנו מעריכים את המאמצים של הקהילה הבינלאומית לעצור את תוכנית הגרעין של איראן, אבל בשום שלב לא נפקיד את גורלנו בידי אחרים, גם לא בידי הטובים שבידידינו."

אירועי יום הזכרון הממלכתי לשואה ולגבורה יחלו הערב בעצרת המרכזית ברחבת גטו ורשה ב"יד ושם" בירושלים. השנה עומד יום הזכרון בסימן '70 שנה למרד גטו ורשה'.

ביד ושם מוצגות תמונות שבהן נראים יהודים במצבים משפילים, חלקם בעירום. אין ספק שאיש מהם לא היה מסכים שתמונתו במצב כזה תתנוסס בראש כל חוצות. לא מספיק שהנאצים חללו את כבודם, הנהלת 'יד ושם' מוסיפה לחלל את כבודם לאורך שנים כי אלה לא בני אדם, אלה מוצגים מוזיאוניים, אלה אוביקטי שואה.

המפקד הבכיר של צבא ההגנה לישראל, רא"ל בני גנץ יצא בראש משלחת מיוחדת לפולין שם יעמוד מחר בראש משלחת צה"ל ב'מצעד החיים'. צפו בו נכנס בשעריו של מחנה המוות אושוויץ.

בישראל חיים כיום כ-200,00 ניצולי שואה מתוכם 60,000 חיים מתחת לקו העוני. רובם של הניצולים כלל לא מודע לזכויות הכספיות המגיעות להם על פי חוקים שמתעדכנים כל הזמן לטובתם, ושיאפשרו להם להתקיים בכבוד.

באולפנת 'נווה הרצוג' פתחו פרויקט מיוחד בו בנות האולפנה מאמצות ניצולות שואה, חלקן עריריות ובודדות ושומעות מהן על סיפור חייהן בשואה. הסיפורים יונצחו ויתועדו בטקס מיוחד בהשתתפות התלמידות והניצולות.

מי שרוצה רואה בשואה ערעור של האמונה ומי שרוצה מוצא בה חיזוק לאמונתו. אלוקים של המסורת היהודית לא התחייב מעולם לעשות עם בני האדם את הטוב בעיניהם. להיפך, אלוקים, על פי הגדרתו, עושה תמיד את הטוב בעיניו. אנחנו עצובים, כואבים ומבולבלים, אבל עדיין מאמינים ומברכים!

בין ששת המילונים שנרצחו בשואה היו אלפים של גדולי ישראל, שנרצחו במיתות משונות על ידי המרצחים הגרמנים. האזינו לקטע ניגון לפיוט 'אלה אזכרה' המספר על 'עשרה הרוגי מלכות'.

מרבית הציבור הישראלי מציין את זכרם של נספי השואה דווקא היום. גם אם בחודש ניסן אסור להתאבל, עדיין יש מקצת מנהגי אבלות של ספירת העומר. ולכן על המגזר, או התת-מגזר, לחשוב פעמיים לפני שהוא מחליט לפרוש מן הציבור.

לפעמים, כתב ההיסטוריה כה משובש שאיננו מצליחים לפענחו, ולפעמים הכתב בהיר. מה שקורה בארצנו במאה השנים האחרונות בהיר לחלוטין: ד' החליט לעשות ישועה לעמו, אך כתב השואה משובש. לפעמים אנו מבינים למפרע את מעשיו של הקב"ה ולפעמים לא.

מדינת ישראל התעלמה מקביעת הרבנות הראשית, שקבעה מספר שנים לפני הקמת המדינה את יום עשרה בטבת, וקבעה אותו בחודש ניסן האסור על פי ההלכה בהספדים. אך קביעת ה-19 באפריל, חמורה עוד יותר: בכל שנה מציינים בישראל את השואה לפי יום הולדתו של היטלר.