הצעת חוק תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026, הנודע בשם חוק ההסדרים, עבר הלילה (בין רביעי לחמישי) בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, זאת לאחר שתקציב המדינה לשנת 2026 עבר גם הוא בקריאה ראשונה מוקדם יותר. 59 חברי כנסת תמכו בהצעה אל מול 54 חברי כנסת שהתנגדו, והיא תועבר לדיון בוועדת הכנסת.

חוק ההסדרים הוא אחד הכלים המשמעותיים (והשנויים במחלוקת) ביותר בכלכלה ובפוליטיקה הישראלית. בעקבות חוק יסוד: משק המדינה שאומר שתקציב המדינה צריך לעבור עד סוף חודש מרץ, אחרת הכנסת מתפזרת – הממשלה נוהגת להצמיד לחוק התקציב את חוק ההסדרים כדי שגם הוא יעבור בצורה מהירה.

החוק השנה עוסק ברפורמות בעיקר בתחומי המיסוי וההון השחור, בריאות דיור ותחבורה, וכמובן רפורמת החלה של שר האוצר סמוטריץ'.

חוק ההסדרים הוא "חבילה" ענקית של הצעות חוק, תיקונים ורפורמות כלכליות שהממשלה מגישה לכנסת יחד עם תקציב המדינה, מאז שנת 1985.

במקום לדון בכל נושא בנפרד במשך חודשים, הממשלה מאגדת עשרות נושאים שונים – מהורדת מחירי הפירות והירקות ועד רפורמות בתחבורה, בחלב או בבריאות – ומעבירה אותם כגוש אחד בלוח זמנים צפוף.

העברת החוק בצורה כזו מאפשרת לממשלה להעביר רפורמות גדולות וקשות במהירות, בלי שהן ייתקעו בוועדות הכנסת במשך שנים.

לאורך השנים החוק ספג ביקורת בטענה שזה פותח פתח ל"מחטף" דמוקרטי: בגלל הכמות האדירה של החוקים והזמן הקצר, לחברי הכנסת אין באמת יכולת להעמיק ולהבין על מה הם מצביעים.

בנוסף, החוק מעניק כוח רב למשרד האוצר. המשרד הוא זה שקובע מה ייכנס לחוק, ולפעמים מוכנסים אליו נושאים שאין להם קשר ישיר לתקציב, רק כדי "להריץ" אותם מהר.