הרב שמעון בן שעיה

בין הציונות הדתית לבין הציבור הרחב קיים חייץ, וזאת בשל כך שהורגלנו לדבר על הדור אך הרבה פחות לדבר אליו בשפת האם שלו בגובה העיניים והלב

למימוש החזון הזה נדרשים לא רק רבנים, מחנכים ומחנכות, בעיקר אלו החשים את הדופק הפועם של האומה, החשים אחריות לעתידה של החברה וחרדים לכבוד האומה ויעודה

מחובתנו לראות את המשבר הנוכחי כצומת משמעותי שיהווה מפנה היסטורי לטובה, כצוואתו המכוננת של מתתיהו טרם מותו, העורך סקירה היסטורית לרגעי המפנה בחיי אבות האומה שהתהוו דווקא מתוך קושי ומשבר

בעת המלחמה ההרגשות הפרטיות שלנו – הסבל והכאב האישי מקבלים יחס אחר, הם מוסתים הצידה. האומה מתרוממת מעבר לחשבונות פרטיים לא כהתכחשות או הדחקה אלא מתוך הבנה שאנו נלחמים למען ערכים עליונים יותר

יצאת לחופשה קצרה, מי יודע מה ראית ומה עבר עליך, העייפות והלאות הטבעית שהצטברו במשך שבועות ארוכים בוודאי מבקשים לנוח להשתחרר ולהתמלא בכוחות מחודשים, אך רגע לפני שאתה ששב לביתך לרעייתך ולילדיך, תן דעתך מה עבר גם עליה ועליהם

הניסיון להתיר קרבה אסורה, הרי היא נפילה למלכודת של השיח הפוסט מודרני שקידש את החוויה הפרטית כערך הגובר על כל מצוה או ערך אלוקי שמצריך מאמץ ואיפוק

השאלה המרכזית שעומדת בפנינו היא, מהו היחס ומידת אחריותנו הציבורית לחטופים ועד כמה נדרש לסכן חיילים בכניסה קרקעית או לחילופין האם נכון להיענות לסחיטת החמאס

על אף שטרם ידעתי את גודל האסון, ברגע זה הבנתי: ניצחנו! אמנם פגיעה כאובה ספגנו שעוד ידובר בה ואין ספק שתיצרב לדורות, אך בפרספקטיבה של נצח עם ישראל ידע אתגרים מטלטלים לאין שיעור וידע איך לצמוח מהם

ד"ר חנה פנחסי מתעלמת במכוון ואינה מציינת שנהחוברת כתבה ע"י אישה, ובכך מייצרת מניפולציה והטעיה לקורא שאינו מצוי כאילו מדובר בהחלטה נגד נשים

יש לשים לב מליפול בניסוחים מניפולטיביים העושים שימוש בסוכת השלום, עלינו להיזהר מהשפעתו ההרסנית של המוסר הנוצרי שכולו רצוף שקר ודמיון, שקורא לשלום ואהבה לכל מתוך חוסר אחריות מוסרית

הציבור הליברלי יצר בדמיונו יצור מבהיל בו הוא נלחם והכניסו לתוך הגדרה נוחה המכונה 'חרד"לים' שמאפשרת אי התמודדות עניינית, תוך כדי דמוניזציה מכלילה

אין זה באמת משנה היכן בדיוק נקבר יוסף, שהרי שכם כולה נכרכה עם דמותו של יוסף והיא ממשיכה להקרין על בניו לדורות ומכוח זה גם נזכה לשוב ולכונן חבל ארץ זה

כחודשיים אחרי סיום תפקידה כרבנית אולפנת להבה בקדומים, הרבנית שולמית בן שעיה ממשיכה לתפקיד הבא: "מתפללת בכל ליבי שאהיה שליחה ראויה"

גם אם נקבל את הפתרון של הרב דוד סתיו, יש מעגלים רחבים של נותני שירות ובעלי עסקים שאנו 'אונסים' אותם לעבוד בשבת

כולנו יכולים לטעות. אך כאשר תלמיד חכם מדבר בשם האמת המוחלטת ואומר אמירות שיפוטיות קשות כלפי בני תורה אחרים, עליו לנקוט במשנה זהירות. הרב דוד ביגמן מגיב

אבירי המוסר והצדק מקרב הציבור הדתי וחוברים לביקורת הטהרנית והמלאכותית של צעקני התקשורת, כבר לא ניתן להחריש מהעיוות המוסרי – נוצרי שדבק בהם

אך ביותר אני מוטרד מהטהרנות המושמעת הנעוצה בחוסר היכולת לאפשר לאדם ששגה לקבל אחריות על מעשיו הראשונים ולהתקדם הלאה, לסדום היינו לעמורה דמינו? מה פשר הלהט הרודפני הזה?

הרב שמעון בן שעיה בביקורת חריפה על הרבנים הסרוגים שמשתתפים הבוקר בצעדת האחדות עם ראשי המחאה נגד הרפורמה: "מישהו פה התבלבל"

מאוד נחמד לדבר גבוהה גבוהה על אידיאלים, אך לפעמים הזירה החינוכית האמיתית רחוקה מהם. מחנך צריך לעבוד עם התלמידים שהוא מקבל – בהתאם למצבם, מקומם ועניינם

שימוש בנרטיב האחדות והחשש מחורבן שלישי אינו יותר ממניפולציה שחוקה וגזלייטינג של אחרוני כנופיות הפשע, היענות לשימוש הציני בערכי השלום, הינה איוולת וחוסר אחריות לאומית