90 שניות על פרשת שמות עם הרב חגי לונדין
הרב חגי לונדין בדבר תורה קצר של 90 שניות לפרשת השבוע. והשבת שמות – על המהות של האדם הנגזרת משמו, ומה קורה כשהוא שוכח מי הוא
הרב חגי לונדין בדבר תורה קצר של 90 שניות לפרשת השבוע. והשבת שמות – על המהות של האדם הנגזרת משמו, ומה קורה כשהוא שוכח מי הוא
הרב חגי לונדין בדבר תורה קצר של 90 שניות לפרשת השבוע. והשבת ויחי – הצורך להיות כל העת ערניים ולמצוא את המעשה הנכון בזמן הנכון. זוהי האומנות הגדולה שיעקב מעביר לבניו
הרב חגי לונדין בדבר תורה קצר לפרשת השבוע. והשבת ויגש – על ה'גישה' של יהודה, לפני שאר האחים
הרב חגי לונדין בדבר תורה קצר לפרשת השבוע. והשבת מקץ – סיכום החלומות של יוסף, פרעה והשרים, והקשר שלהם לחג החנוכה
כשעומדים מול אימפריה שנדמת כבלתי מנוצחת, צריך להיות מקבי. כדוגמת יהודה המקבי שהוביל מלחמת גרילה מתוחכמת כנגד הפלנגות היווניות ונמנע מעימות ישיר, כך צריך להתנהל המאבק הנוכחי. התנזרות מוחלטת מהמכשירים הללו איננה ריאלית במציאות כיום, לפחות לא לציבור בכללותו. כך תנצחו את הסמארטפון
חודש חשוון נתפס בתודעה הציבורית כחודש אפרורי וסתמי המשרה תחושת שיממון ועצבות, גם הקידומת מר מצלצלת כתקופה מלאת מרירות. הרב חגי לונדין מסביר כי דווקא בחודש זה יש לנו הזדמנות להופיע את מידת הגבורה, 'להגשים' את האידיאלים וליישם את אשר ספגנו בימי הארת החגים
מהי תשובה? ואיך עושים תשובה? הרב חגי לונדין מסביר במסגרת בית המדרש של ערוץ מאיר, את יסוד התשובה לפי הרמב"ם והראי"ה קוק. צפו בשיעור
דוקא בחודש תמוז ודווקא בשבוע זה, בעת בה אנו מבכים עדיין את מתינו, בזמן בו יוצאת חמה מנרתיקה – אנו מוצאים דרך נכונה להתמודד עם מציאות החורבן. הרב חגי לונדין על ההתמודדויות עם התמוזיות
מובן שכל אדם זקוק לחופש מידי פעם אבל איך מארגנים את הזמן במהלך החופש? הרב חגי לונדין בשלושה טיפים מרכזיים, איך להוציא את המירב מהחופש הגדול
בגמרא במסכת שבת אנו מוצאים סוגיה העוסקת בתיאור השבוע המופלא אשר עבר על בני ישראל לפני קבלת התורה במעמד הר סיני. מובן כי אין כאן תיאור 'היסטורי' התקף לאותו הדור ותו לא, אלא מצוי כאן פירוט של הסדר האלוהי בו מופיעה התורה בעולם. הרב חגי לונדין מכין לקראת מתן תורה.
אם הזיכרון הוא רק ניסיון נואש לשחזר את העבר, אז הדרך לשחזר אותה היא דרך המימד הפרטי. אלא שאז הופך יום הזיכרון ליום של עצב לשם עצב. ליהדות יש דרך אחרת לזכור אנשים
סיטואציה המוכרת לכל מורה/הורה בכל ימות השנה, ובמיוחד בחודש אדר: אתה נכנס לכיתה/לחדר-הילדים ומקדמים את פניך קולות צחוק רמים. על מה בדיוק הצחוק? לא ברור; אבל האווירה איננה מאפשרת שום דו-שיח רציני. חוץ מלהרגיש אידיוט, מה אמורים לעשות עכשיו?! – להגיב? להתעלם? להשתיק אותם?
הרב חגי לונדין התמנה לדיקן מסלול הבנים במכללת 'חמדת הדרום' במקומו של שר החינוך לשעבר, הרב יצחק לוי
חודש טבת, הוא החודש של שיא החיכוך עם הקשיים והשגרה. דווקא בחודש זה עלינו לפתח את ההבחנה הדקה על מה כועסים ואיך כועסים. לפתח כעס פרופורציונאלי וממוקד. זהו החודש בו מגיעה העשייה השנתית לשיאה. פסגת היצירה של השנה. זהו הזמן לנסות לזהות את מקום היצירה שלי בעולם. לתעל את העוצמה האדירה הזו של יצר הכעס ליצירה טהורה
אחד מיסודות האמונה היהודית הוא האמונה בתחיית המתים; אמונה עמוקה כי המוות אינו סוף פסוק וישנו נצח שמנצח את המוות. אמונה זו אינה רלוונטית רק למתים, היא רלוונטית עוד יותר לנו, החיים
מכל הצומות, תשעה באב אולי הוא הקשה ביותר: הוא גם ארוך. וגם, בניגוד ליום כיפור, שבו מצויים רוב היום בתפילה – אין ציווי מוגדר מה לעשות במהלך היום חוץ מלהיות עצוב. אז על מה חושבים?
את התפילה "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" אנו מתפללים בכל שנה. לא משנה שירושלים כבר בנויה מזמן, אפילו הרכבת הקלה כבר נוסעת (פחות או יותר) ברחוב יפו; התפילה שלנו היא שירושלים תמשיך להיבנות בלבנו כל העת; שכל אחד ימשיך לבנות את ירושלים שלו – בזמן חתונה, בתפילה, ביומיום
כשאדם 'הולך בדרך ומפסיק ממשנתו', כלומר יוצר הפסק בין משנתו לבין האילן אז הרי הוא 'מתחייב בנפשו'. במילים אחרות, כאשר האדם אינו מבין כי העולם הזה מגלם בתוכו את רצונו של הקדוש ברוך אלא מביט עליו כעל מציאות חומרית קפואה – הרי המגע עם עולם הטבע עלול לגרום לו לנסיגה רוחנית.
בעולם של גירויים תזזיים והפרעות קשב וריכוז, כשהיכולת לתפוס ראש מוגבלת ל-7 דקות, גם עולם התורה מגיב. איך הוא משתלב בכאוס היווני-קופצני הזה? הרב לונדין עם תשובה
לפני יומיים השתתפתי בפאנל שעסק בלקחי צוק איתן, בו אמרתי בשם בנט, "שאם לא נתפשר על נושאי דת ומדינה יעלו דחפורים על עפרה'. הריני להבהיר שהדברים לא נאמרו בידי נפתלי בנט