ביקורת

נדב גלעד ששיחק בסרט 'קשר חופשי' לא מקבל את הביקורת על הסרט ואומר "גם אם הסרט הזה היה עשוי במצלמה ביתית היה מוכרח שהוא ייצא לאור ויראו אותו כמה שיותר חבר'ה".

נעה איתם הלכה עם בנה לצפות בסרט 'קשר חופשי' העוסק בהתמודדות של נער דתי עם שמירת הברית וחזרה מזועזעת. במקום שבית המדרש ישמור רמה של עדינות והתרחקות מכיעור, הוא מפיק תוצרים שיביכו את אחרון מנבלי הפה החילוניים! איך אפשר להיות כל כך מנותקים? איך אפשר לאבד כל בושה?

"חמש דקות מכפר סבא" של חגי סגל, מניח שהמדינה כולה חיה בתוך בועת ההתנחלות והציונות-הדתית שקופאת על שמריה. דניאל להמן קרא את ספר ההמשך ל"התנחלות דמה" והתאכזב.

נערות חרדיות, המבקשות להשתחרר מכבלי ביתן, קהילתן, אורח חייהן. נערות חרדיות רחבות אופקים, המבקשות לטעום מן העולם שמחוץ לעולמן ההרמטי. דניאל להמן על הרומן של נעמי רגן.

סידור תפילה לנשים שחובר במאה ה-16 מעיד על ניסיונו של המחבר, לאזן בין העצמת עולמה הדתי של האישה לבין מעמדה במרחב הציבורי והחברתי דאז. אולם הדילמות של המחבר קיימות גם היום.

בספרה החדש 'חיי אישה' פורשת ד"ר חנה קטן את תפישת עולמה לפיה יש להפחית בדיקות ליולדת במהלך ההיריון, מעבר לבדיקות החיוניות, כדי לא לחפש באובססיביות פגמים בילוד. דניאל להמן, לא מסכים איתה.

"המשגיחים" הוא ניסיון נוסף להאיר מזווית שונה את החיים של החוזר בתשובה. ניתן לראות דמיון מעניין בינו לבין הסרט האושפיזין, אך בעוד ששולי רנד כבר השתלב במקומו החדש, רועי אסף עדיין נמצא בין שני העולמות של הקודש והחול כשהוא נקרע בין שניהם.

קווי הדמיון בין "רב הנסתר" לפרשיית הרב מרדכי אלון ברורים למדי. פספסנו הזדמנות לדיון על הפרשה ההיא 'בזמן אמת', אבל בספר החדש שלו, דאום מספק לנו הזדמנות שניה, הזדמנות שלא מובנת מאליה. עלינו לנצל אותה.

באמצעות העלילות השונות, בהעמדתן זו מול זו, אמונה אלון מציגה בפנינו שני מודלים לאישה שחשקה נפשה בתורה: הלומדת והתומכת, אולם התמונה שמצטיירת עגומה ביותר. לא כאן ולא כאן מצליחה לירז למצוא סיפוק, לשמוח בחלקה.

השריפה הגדולה שהשתוללה אתמול בכביש מס' 1, בין תל אביב לירושלים, העלתה את "אינתיפאדת השריפות" לכותרות הראשיות. מה שלא ידעתם שבשבועות האחרונים דווחו יותר מ200 שריפות, רובם הצתות על ידי ערבים, מה שמסביר את שתיקת התקשורת. חני לוז על 'מה בוער?'.

עמי כהן קרא את הכתבה בידיעות אחרונות על האונס המזעזע ברמת ישי, ומשהו שם נשמע לו מוזר. איך יהודים יכולים לעשות דבר כזה? למזלו הוא הצליח להשיג עותק של 'ישראל היום' שם התבררו הפרטים החסרים.

סיפור יצירת מצרים נוצר ממניעים פוליטיים על-ידי ירבעם בן נבט. בשורשו עומד ניצחון ישראלי על צבאו של פרעה מרנפתח לפני כ-3,000 שנה – ברמת הגולן. מרכבות המצרים טבעו בימת החולה, ולא בים סוף. דניאל להמן על ספר שמנסה לספר את התנ"ך אחרת.

רוב מוחלט של שומרי המצוות, מכל המגזרים, נהנים (במינונים שונים) מבילויים מעין אלו. אך מרבית פוסקי ההלכה מתעלמים מכך, ומעמידים פנים שצאן מרעיתם הוגה בתורה בכל שעות היום והלילה. הם אינם מנסים להדריך את קהלם ולקבוע את הגבול בין תחומי ההיתר והאיסור בשעות הפנאי. את החלל הזה מנסה הרב סתיו למלא.

יהודית רותם מאגדת אוסף של סיפורים המשולבים בתוך העלילה המרכזית בה מתגלה שלומית מאייר, אישה חרדית שמורדת בהדרגתיות בנורמות של החברה בה היא חייה כולל בתחומי ההלכה. על פי רותם, אחד מאויביו הגדולים של הסיפור, של העצמאות והייחודיות – הינו הדת, על חומרותיה ומגבלותיה. האמנם זה כך?

רשימת הספרים הפונים לנוער הדתי ודנים בסוגיות של מין ומיניות, ללא מבוכה, בכובד ראש ובשפה ברורה הולכת וגדלה.אחת התרומות המרכזיות לשיח בתקופה האחרונה מתגלמת בספרו של הרב אלי שיינפלד, "היצר הלב והאדם". דניאל להמן קרא את הספר וחזר עם תובנות על הנושא הטעון ביותר בחברה הדתית.

המסע המתואר על-ידי יאיר אגמון בספרו החדש "עַם הארץ", חורג מהגדרות המסע הקלאסיות. אגמון, שזה-עתה השתחרר מצה"ל יוצא למסע בארץ ישראל, מסע שמטרתו המוצהרת הינה לפגוש אנשים. אבל לאורך כל הספר אגמון ממוקד רק בעצמו. דניאל להמן קרא והתאכזב.

כתבי יד סודיים שהיו שמורים עד כה בידי תלמידי תלמידיו כמו גם דברים שפורסמו רק לאחרונה שופכים אור חדש על דמותו. בעזרתן מנתח ד"ר צבי מרק בספר חדש, בצורה שיטתית ויסודית את דמותו ואף מסתמך על מקורות שהיו בהישג ידו של רבי נחמן ומראה כיצד הושפע מהם.

הכרך הרביעי בסדרת "חכמים" מאת הרב ד"ר בנימין לאו עוסק בתקופה קצרה יחסית – כשישים שנה – אולם אחת המכוננות בהיסטוריה היהודית. תקופת המעבר ממשנה לתלמוד, השילוב בין תורה ונשיאות איננו. הסמכויות מופרדות: לצד החכמים הגדולים בארץ ישראל ובבבל – רב, שמואל ורבי יוחנן – עומדים הנשיא וראש הגולה.

הרקע לסיפורים ולשירים הינו משפחה דתית, אך הדילמות הרציניות אינן 'דתיות'. יתר על כן. דרך עיניהם של הילדים, משאלי טוענת שמורכבויות 'דתיות' אינן מורכבות באמת. סוגיות שנדונות בהרחבה בעולם הדתי, ה'מבוגר', מתקבלות לילדים כמובנות מאליהן, או נפטרות בנימה אירונית על-ידי הסופרת.

קבלת שבת" אינו מציע פתרון חד-משמעי לשאלת הגישור בין המסורת למודרנה. הספר טומן בחובו שתי הבנות שונות אודות מטרתו שלו, שתי הבנות שמשקפות שתי גישות יסוד בבואנו לדון בשאלת הרלוונטיות של המסורת למציאות. הקורא האידיאלי של רפל כבר מציין את השבת, מבחירה, כבר מעניק לה משמעות ייחודית: ארוחת השבת. זוהי נקודת המוצא של רפל, וממנה, ניתן להתקדם לספר.