משגיחים על עצמם

החיבור היהודי למסורת מקבל בשנים האחרונות ביטוי נרחב במדיה הישראלית: במוזיקה, בסרטים, בספרים. מקום נכבד תופסת חסידת ברסלב שהרבה מהאומנים שהתוודעו לה כותבים ויוצרים את יצירתם מתוך החוויה החסידית ישנה-חדשה הזאת.

"המשגיחים" הוא ניסיון נוסף להאיר מזווית שונה את החיים האלו. וכאן ניתן לראות דמיון מעניין בינו לבין הסרט האושפיזין. שניהם עוסקים בחסידות ברסלב, בשניהם ישנם צמד-חמד שמנסים לתת גוון בעל הומר לעלילה ואף ישנה סצנה משותפת: ההתבודדות.

באושפיזין זה ביער ובמשגיחים זה על שפת הים במונולוג פחות דרמטי במקצת מזה של רנד אבל חזק בעוצמתו דווקא מתוך הכנות האנושית הפשוטה שהוא משדר.

זרות בעולם החדש

אבל ההבדל הגדול בין הסרטים, הוא זה שבגללו המשגיחים הוא סרט ייחודי ושונה. בעוד ש"באושפיזין" הגיבור כבר חי בתוך העולם חדש ומנסה להתמודד בתוכו הרי שכאן הגיבור הוא רק בתחילת הדרך והכל חדש וזר לו.

והמצב הזה שבו הוא נמצא מביא אל המסך התחבטויות קשות ושאלות נוקבות: האם הדרך שבה הוא נוהג ונוהגים חבריו היא בעצם דרך של הפחדה ומלחמה או שאולי כמו ששואל אותו הרב: מה אתה מעדיף מלחמה או שלום?. והגיבור היה רוצה שזה יפתור לו הכל: הנה הוא רוצה שלום. אבל אחר כך מגיעה הדילמה כשתקרית שלא היה שותף לה גרמה לו לכאב והוא מחליט לצאת למלחמה.

קדימון הסרט 'המשגיחים'

[[[http://www.youtube.com/watch?v=KfWzNsNh93o]]]

הזרות בתוך העולם החדש הופכת את השאלה הגדולה שעימה מנסה הגיבור להתמודד לשאלה שמלווה את הסרט כולו. הדילמה המונחת לפתחו של כל אחד משלושת הגיבורים (ובטח לגיבור עצמו) היא שאלת הזהות הדתית. לדעתי יש בפתיחה של הסרט ובסיומו מסגרת הבאה להדגיש את העולם החדש שבו חי הגיבור אשר בתוכו מתנהל הסרט ומתחולל המאבק. בין הטקסים הדתיים לבין המציאות היומיומית אשר רוחשת בעולם.

והדילמות רבות: הגיבור צריך לבחור בין לעשות טוב או לסור מרע; לבחור בין אנשים שהיה שותף למעשיהם מתוך אמונה בצדקת הדרך שלו ושלהם ועכשיו בוחן את  אותם ערכים מחדש כחלק מהזרות הדתית עליה דובר קודם. גם הפסוקים שעפים באוויר והאווירה הדתית מחד נמהלים באלימות מאידך. וזה כנראה האתגר הגדול: השילוב של הקודש והחול בתוך מציאות שמנסה להתכתב עם השינוי שחל על גיבורי הסרט.

שאלות ולא תשובה

ברבים מזאנ'ר הסרטים הזה ישנם לעיתים שגיאות בציטטות מפסוקים ובטקסים דתיים שהצופה הדתי שם לב אליהם. בסרט הזה כמעט ואין, אם כי ישנם לעיתים פסוקים שמצוטטים באופן שגוי. אבל יכול להיות לכך גם היבט מעניין: הגיבור שהכל זר לו בעולם הדתי מצטט פסוקים חצי נכונים והכל כחלק מהתהליך.

האם ייעשו עוד סרטים על השיבה למקורות ועל חסידות ברסלב? יש להניח שכן. אבל נדמה כי הסרט הזה מנסה להביא אל המסך משהו ייחודי: דווקא את השאלות ולא את התשובות, את ההתחלה ולא את הסוף.