0 כל עשיית המשכן נעשית תמיד מתוך ציווי. כל עשייה של כל פריט במשכן מסתיימת במילים: "כאשר ציווה ה' את משה". הכל נעשה מתוך ציווי ולא מתוך רצון אישי. לאן נעלמה הספונטניות?
1 אחרי שבפרשת תרומה הדריכה התורה לפרטי פרטים, כיצד לבנות את הבית בו תשרה השכינה, בפרשת תצוה עוברת התורה לתאר את בגדי העובדים בו. שתי פרשות אלו מייצגות שני חלקים בעבודת המשכן. ושתיהם מכוונות למטרה אחת – לתנאי ההכרחי כדי שתשרה השכינה בעם ישראל.
0 למרות מספר מקומות בהם נראה כי חז"ל כופים על קיום המצוות, דווקא בבניית המשכן התורה מדגישה כי הוא יבנה בהתנדבות בלבד. הרב פילבר מסביר מדוע.
0 סידור המחנות סביב המשכן, אינו עניין של מה בכך, אלא הוא מייצג גם את ההיררכיה בתוך עם ישראל. סדר זה יחזור גם בהתנחלות בתוך ארץ ישראל, עם שינויים כאלו ואחרים. מצד אחד נמצאים בניה של רחל ומהצד השני נמצאים בניה של לאה, כששאלת השאלות היא מי ינהיג את עם ישראל.
2 אם הארון אכן מסמל את התורה שיש לה נגישות לכולם, וכל אחד יכול לטלה? מדוע שמו אותו במקום שלאף אחד כמעט אין גישה אליו?
0 סידור המחנות סביב המשכן, אינו עניין של מה בכך, אלא הוא מייצג גם את ההיררכיה בתוך עם ישראל. סדר זה יחזור גם בהתנחלות בתוך ארץ ישראל, עם שינויים כאלו ואחרים. מצד אחד נמצאים בניה של רחל ומהצד השני נמצאים בניה של לאה, כששאלת השאלות היא מי ינהיג את עם ישראל.
0 אחרי שבפרשת תרומה הדריכה התורה לפרטי פרטים, כיצד לבנות את הבית בו תשרה השכינה, בפרשת תצוה עוברת התורה לתאר את בגדי העובדים בו. שתי פרשות אלו מייצגות שני חלקים בעבודת המשכן. ושתיהם מכוונות למטרה אחת – לתנאי ההכרחי כדי שתשרה השכינה בעם ישראל.
1 בעולם הפיזי, אנו מכירים חומרים מסוכנים ובלתי יציבים שכל שימוש בלתי זהיר בהם עלול לגרום לאסון בקנה מידה עולמי ואסון צ'רנוביל יוכיח. קל וחומר בדברים רוחניים וברגישים ביותר שבהם, שכל שינוי וכל מחשבה בלתי נכונה עלולה להוציא את האדם מעבודת ה' אל עבר עבודת האדם – העבודה הזרה.
4 ספר ויקרא, העוסק בקרבנות, איננו פותח בקרבנות חטאת או אשם, שמטרתם לכפר על חטאיו של היהודי. ספר ויקרא מתחיל בראש ובראשונה בקרבנות תודה. היחס הראשוני צריך להיות יחס של הודאה. אנו לא נותנים לקב"ה כדי לקבל ממנו בחזרה, אלא אנו מקבלים ממנו כדי לתת.
0 בפרשות ויקהל ופקודי, עשיית המשכן נעשית תמיד מתוך ציווי: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יי לֵאמֹר" וכל עשייה של כל פרט במשכן מסתיימת במילים: "כַּאֲשֶׁר צִוָּה יי אֶת מֹשֶׁה". הכל נעשה מתוך ציווי ולא מתוך רצון אישי. לאן נעלמה הספונטניות?
0 התורה מקדימה את איסור השבת, לפני בניית המשכן, כדי להגיד ששלבי הכנת הקודש, הם עדיין לא הקודש עצמו. אל יחשוב אדם, שאם הוא פועל למען הקודש, שהוא כבר הגיע למדרגת השיא של הקודש. יש להפריד בין שלב הבנייה לבין השלב השלם, שבו הקודש כבר מופיע בעולם.
0 אחרי שבפרשת תרומה הדריכה התורה לפרטי פרטים, כיצד לבנות את הבית בו תשרה השכינה, בפרשת תצוה עוברת התורה לתאר את בגדי העובדים בו. שתי פרשות אלו מייצגות שני חלקים בעבודת המשכן. ושתיהם מכוונות למטרה אחת – לתנאי ההכרחי כדי שתשרה השכינה בעם ישראל.
