דעות

הגיע הזמן שאלו האוסרים עלינו לשמוח על מות הרשעים יבינו כי השקפתם איננה יהודית ויפסיקו לסרס את דברי חז"ל ולרתום אותם למרכבת הנצרות, המטשטשת בין הרוצח לקרבן

כמעט חצי מהחיילים הדתיים שמתגייסים כעת לצה"ל לא ישבו מעודם בפעילות חינוכית או משימתית לצד בת גילם. לא רק צה"ל השתנה, גם המגזר שלנו

עשרה חודשים אחרי 'נאום הסוטים' של הרב יגאל לוינשטיין, אף אחד לא התייחס לטענת שלו נגד המגמה שתפסה את הצבא. כך יצא ש'מרוב סוטים לא רואים את היער' ואלו שעסוקים בהחלשת הצבא, בהנחלת ערכים חדשים ורמיסת הערכים 'הישנים', נשארו מתחת לרדאר, ממשיכים בטיסה מהירה לעבר יעדם

מעמד הר סיני והקמת המשכן, הם בבחינת "מי יעלה בהר ה'", שהאדם מתעורר לעשותם אפילו בהתנדבות. ואילו העבודות הקבועות שבמשכן, שהן תמידיות ושגרתיות הן בבחינת "מי יקום במקום קדשו", שבהן אי אפשר לסמוך על ההתנדבות

אנו חיים בתרבות של "גם וגם" של הדמיון שאפשר ליהנות מכל העולמות, ולרקוד על כל החתונות. את יכולה לשמור מצוות וגם לשיר ב"כוכב נולד", להיות חרדית ולככב ב"אח הגדול", אתה יכול להיות מג"ד דתי ולפעול בניגוד להלכה

מוטלת עלינו גם האחריות לאפשר לבן הזוג לפתח את הכנות מצידו. אם בכל פעם שבן/בת הזוג יודה בטעות שעשה מצידו אנו "נרקוד על דמו", בפעם הבאה הוא יבחר אחרת, הוא ירגיש שעליו להילחם על מקומו

יש סתימת פיות קשה ואכזרית, ומי שמעיז לדבר אמת מפעילים עליו לחץ עצום עד שהוא חוזר בו. זהו פוטש צבאי, בדרך שאינה מוסרית ואינה חוקית. מקור המלה פוטש בגרמנית. פירושה דחיפה, או מהלומה

אז מה עלינו לעשות? ראשית להתכונן להשיב מלחמה שערה, בשעת המאבק מפשטים את המושגים, מבינים כי מורכבות שהיא דרך האמת הגדולה אינה עוזרת כאן ויש להתגושש בכוחות הקיצוניים מתוך עמידה על כל פסיק ועל כל דקדוק ללא שום וויתור כלל

השבוע פורסם סקר המלמד על כך שאם איילת שקד תעמוד בראש מפלגת הבית היהודי היא תקבל יותר מנדטים מאשר נפתלי בנט. מה יש בה באיילת שהופך אותה למנהיגה שזוכה להערכה כה רבה בציבור הדתי לאומי, על כל גווניו?

שום חוק לא יעזור! התקשורת תישאר עם הסבה לשמאל, כחלק מהגדרתה, גם אם יקראו לה 'תאגיד'. יש בישראל ערוצים מתחרים ושם יש כר רחב לאיזון. האלטרנטיבה ל'תקשורת שמאלית' היא 'תקשורת לאומית' חוץ-ממשלתית

בניגוד לטענות שונות שנשמעות, צה״ל הוא לא רק גוף לוחם, אלא הוא גוף ששומר גם על החוסן החברתי של המדינה כחלק מההבנה שחברה בטוחה היא חברה שיש בה חוסן חברתי ועל כן הוא לוקח על עצמו פרוייקטים רבים שאינם תפקידי לחימה

"נפש כי תחטא" היא הכותרת הפותחת את רשימת החוטאים שבסוף פרשתנו, ולכאורה הפתיחה הזו היא כוללת כבר את כל החוטאים, ואם כך מה ראתה התורה אחר זאת להמשיך ולפרט חוטאים מסוימים?

הרב טאו לא קרא לח"כ סמוטריץ' פרובוקטור, אלא הביע את החשש, שפרובוקטורים יאמרו דברים כאלו, בכדי לחבל במאבק על דמותו של צה"ל. פרשנות על הפרסום מאתמול

קבוצת קציני מילואים, עליה נמנה גם כותב שורות אלו, יזמה מכתב לרמטכ"ל בעניין זה. כדי להשיג חתימות היה עלינו להגיע לציבור רחב. הכתובת הייתה אחת. חנן פורת. חנן עזר לנו להפיץ את המכתב בין בתי הכנסת. כמובן שגם הראנו לו את נוסח המכתב. היינו צעירים ומיליטנטים – הנוסח היה בהתאם. כשחנן ראה את הנוסח, הוא חייך ונזף בנו. 'לא צריך לאיים', הסביר, 'זאת לא הדרך שלנו'. כִּתבו על הקושי העצום שיש לנו עם שירות מעורב.

על פניו נראה כאילו ההלכה הטילה מגבלות על תפקודה של האשה, אבל האמת היא שאדרבא במקרים רבים לא זו בלבד שאין ההלכה מקפחת את האשה אלא ההיפך, היא נותנת לאשה מרחב וחופש בחירה רחב יותר מאשר לגבר

סמוטריץ' מתבונן במציאות ומסיק מסקנות. עד עתה ההתנהלות מול הצבא הייתה בפגישות ובהדברות, והתוצאה? עולם כמנהגו נוהג. הוא רואה את החרדים וקולט שלהם לעולם לא יעזו לעולל להם כך, מפני שהם לא נחמדים כשנוגעים להם בעקרונות. סמוטריץ התחיל לדבר חרדית, ורק מכך סערו הרוחות

המפגש הפתאומי אירע אחרי שנים לא מעטות, דווקא בבית הבראה לחולי נפש. הגעתי לצורך ביקור קצר של מישהו אחר, וברגע שראיתי את א', זיהיתי אותו, באותה מהירות גם היה לי ברור לגמרי שגם הוא כמוני, מבקר. אלא שא' הדהים אותי, כשהודה בגילוי לב שהוא דווקא דייר קבוע.

לא חתמנו על צ'ק פתוח האומר באש ובמים אנו בפנים, ובהחלט יש אפשרות לחשב מסלול מחדש בבחינת 'ביטולה זה הוא קיומה'. יכול להיות מצב שבו ישנו צורך להימנע מגיוס לצבא הכופה על חייליו חילון ופריצות

דבריו של ח"כ סמוטריץ בעניין התגובה הציבורית הראויה לתהליכים החמורים שעובר הצבא בעניין עירוב בין המינים מבטאים לראשונה את חומרת העניין באופן פרופרצונלי. חבל מאוד, שהוא חבר הכנסת היחיד, שמצא לנכון להציף את חומרת הבעיה. אין המדובר בבעיה מקומית קטנה. לפנינו, משבר אמון כמוהו לא היה מאז ימי בן גוריון. ח"כ סמוטריץ, כמובן, אינו כתובת […]

השאלה המתבקשת היא – לשם מה? וכי יש מי שלא מאמין למשה רבנו? וזו שאלת המדרש בתנחומא: "ולמה עשה חשבון, הקב"ה מאמינו שנא' : "בכל ביתי נאמן הוא" ומשה נתן חשבון?"