איך חוגגים יום העצמאות כשיש הרבה קלקולים במדינה: קלקולים דתיים, קלקולים מוסריים, קלקולים תרבותיים ועוד?

החגים אינם חגים כדי להודות למדינה אלא להודות לד' (אמנם יש הרבה על מה להודות למדינה).  צריך להודות לד' על ההצלה ממיתה לחיים  במלחמת השחרור.  ועל מה שיש חסרונות במדינה, אנחנו בוכים בט' באב.  אין לבלבל את היוצרות.  יש אנשים שאומרים שאחרי מלחמת ששת הימים אין יותר ט' באב.  ויש אומרים ההיפך שצריך לבכות ביום העצמאות.  אלא צריך לשמוח ביום העצמאות ולבכות בט' באב, ולהתאמץ לתקן מה שבעייתי.  יש אנשים עם חשיבה שחור-לבן כלומר: הכשל הלוגי של שלילת האמצע: או הכל טוב או הכל רע.  אלא יש מצב ביניים: מצב של "קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה" (שיר "ובכן ואמרתם זבח פסח" בסוף הגדה של פסח).  על פי דברי זכריה נביא (יד ז): "והיה יום אחד הוא יודע לד' לא יום ולא לילה".  רש"י ורד"ק מסבירים שם: לא יום כמו גאולה שלמה וזה לא לילה כמו גלות, אלא מצב ביניים.  בוודאי אנחנו רוצים יום שהוא כולו יום ובכלל לא לילה.  אלא קודם היתה כולה לילה, עכשיו מצב ביניים ואחר כך כולו יום.

אם מישהו חושב שכשיהושע בן נון כבש את הארץ כולם היו פה צדיקים, הוא שכח את פילגש בגבעה. הוא שכח מלחמות יהודים ביהודים, כאשר הרגו כמעט כל שבט בנימין.  וגם שכח עבודה זרה, בעל זבוב, פסל מיכה – נורא ואיום! וכן לגבי בית שני, הרמב"ם כותב בתחילת הלכות חנוכה שחנוכה היא בגלל חזרת מלכות לישראל מאתיים שנה והוא לא מזכיר שם את פך השמן. לא כולם היו צדיקים אלא היו גם רשעים מרושעים. ינאי המלך הרג את כל הסנהדרין, והורדוס הרג את כל בית חשמונאים.  אם כן מדוע אנחנו שמחים?  כי אנחנו חיים בארצנו.  מי שחי בגלות בחורבן, בגזירות, בגירוש, במסעי הצלב, בגזירות ת"ח ות"ט ובשואה, הוא יודע מה זה לחיות חי בארצנו.

אחד סיפר לי שביום העצמאות הוא הלך להתפלל בבית כנסת.  אחרי חזרת השמונה עשרה, הש"צ התחיל לומר תחנון. הוא ראה מישהו מפלס דרכו בקהל, מגיע אל העמוד, דופק על העמוד וצועק: אני הייתי במחנה השמדה, אז לא יספרו לי סיפורים!  והתחיל לומר הלל עם ברכה על ההצלה מאז ועד הנה, הצלה גשמית ואפילו הצלה רוחנית. הגלות מלאה התבוללות נוראה של מילונים ופה מלא תורה.  לא צריך להיות כפוי טובה ולומר להקב"ה: אנחנו מוכנים להודות לך אבל יש לנו תנאים.  תנאים על הקב"ה?!  כך עשה הקב"ה, וזה עוד לא שלם, עוד לא הגענו לגאולה שלמה.

ב"ה שזכינו לגאולה חלקית ועל זה אנו שמחים.