דעות

אין שום סיבה ששלושים וחמישה עובדי בניין ייפלו אל מותם ל"ע. איך אפשר לגור בבית שנבנה מעל דמו של אדם שקיפד ל"ע את חייו לשווא. אז מה אם הם גויים? 'ורחמיו על כל מעשיו'

ישנם עשרות אלפים שנטשו את הנצרות לטובת היהדות עוד בהיותם באתיופיה וכבר מתחילת שנות התשעים. האם עוד יש מקום לכנותם 'פלאשמורה'? בכל מקרה זה שם גנאי ויש לקרוא להם יהודי אתיופיה או שארית יהודי אתיופיה

האם הרצון שלי הוא להיות כלי לשליחותו של השם או שמא לממש את עצמי במקום שיתן לי את הסיפוק הגדול ביותר?

בעקבות עדותו באו"ם נגד מדינת ישראל, הרב ערוסי קורא למנכ"ל בצלם לוותר על האזרחות: "הדבר הנכון ביותר הוא שתוותר על אזרחותך הישראלית ותעבור למחנה השני – לפלסטינים. תהיה אזרח מהם, תהיה חלק מהם ותילחם איתם מלחמת גיבורים למען הזכויות שאתה מאמין בהן"

תורה גדולה למדנו מהציווי לאברהם ללכת. מהותו של אברהם היא ללכת. לא יושבים, לא נחים, ואין מקום ל"פסקי זמן…" היהודי הוא הולך, מחפש שואף ומטפס כול חייו

הכרתי את הרב ישראל מילדות. ישבתי בבית הכנסת בשורה שמאחוריו במשך שנים רבות. החום והלבביות שלו שבו את ליבי כבר מגיל צעיר. הרב ישראל חסר לי אישית. אבל יותר משהרב ישראל חסר לי, חסר לי האומץ והאכפתיות האין סופית שלו

אני מבין היטב את החששות מההליכה לטבריה, אך מהיכרות וניסיון אישי, אני יכול להעיד שחיבור בין אוכלוסיות שונות, תורם לכולם, חברתית ודתית. די לפתוח מוסדות קטנים

שנתיים ומחצה זכיתי לשהות במחיצתו הקרובה של עו"ד יעקב וינרוט ז"ל והייתה זו תקופה בלתי נשכחת לצד אדם יחיד בדורו. איש של שכל אדיר לצד לב רחב. עו"ד מתן פריידין סופד

הרב שלמה אבינר נשאל האם מותר לנסוע ברכבת החדשה בירושלים שנבנתה בשבת, והאם מי שבנה אותה נחשב מזיד, שוגג או תינוק שנשבה?

נשתדל לא להשוות. לא בין ילדים, לא בין תלמידים ולא בין אנשים – "כולם אהובים, כולם ברורים", וכל אחד הוא יחיד ומיוחד. נתפלל להיות בין הדורשים לשבח, לבקש לקבל את השפע מ'היכל הזכויות' ולחזק את דבריו של הרב "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך" ולהתפלל "שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם"

הרב שלמה אבינר משיב האם מותר להשתמש בביטוי 'ימח שמו וזכרו' גם כלפי יהודי והאם מותר לומרעל יהודי שרצח יהודי 'ה' יקום דמו'

דגן ובעלי המפעלים טומנים את ראשם בחול, איש איש מטעמיו. הדו קיום התפוצץ כבר מזמן ורק עיוור לא יבין שחייבים לעשות מעשה: אם אין נאמנות אין עבודה

במקום לעודד את המתונים מקרב הערבים להתמיד במתינותם ולתת להם תחושה כי קבלת מדינת ישראל כעובדה מוגמרת תהיה טובה להם, הגזענים גורמים להקצנה של הצד השני, מערערים את הביטחון ובסופו של דבר פוגעים במדינה

מלימוד קצר על דמותו המיוחדת של חנוך למדנו שהקב"ה איננו חפץ שנהיה צדיקים מבודדים גם כשהמגמה היא "להתהלך עם אלוקים". "התבודדות והתנזרות איננה דרך יהודית" כתב הרש"ר הירש. "עם ההמון ולמען ההמון"

מדוע היה צורך לברוא לכתחילה את האדם דו פרצופין אחד לפנים ואחד לאחור, ואחר כך לנסר אותם לשני גבים, למה מראש לא נברא המין האנושי כשני יצורים נפרדים כמו שאר כל היצורים?

הרב שלמה אבינר שם קץ לדיונים סביב שאלת תוקף חרם דרבנו גרשום ואומר כי הוא עדיין תקף: "ה' ירחם על מי שטוען שהחרם כבר אינו תקף"

הרב נרי'ה ראה אשה שסורגת כיפה סרוגה דרום אמריקאית. חשב: זו כיפה שאי אפשר להסתיר. הוא בעצמו חבש כיפה כזו, ואחריו נמשך ציבור ענק

אנו נוהגים לשיר "חג פורים… חג גדול לילדים" אבל בהתבוננות עמוקה על שמחת תורה, ועל המקום של הילדים בעיצוב החג ובשותפות בו, ניתן להחליף את מילות השיר ל "שמחת תורה חג גדול לילדים…"

הרב נחמיה היה גאון בשקידה. הוא ישב על הכיסא ולמד ולמד. למד בצורת מסודרת, למד בלי גינונים חיצוניים, לא בזבז רגע אחד, רשם, סיכם, חזר וכו'. גם כשעבד – למד, גם בצבא – למד. ומהשקידה שלו נעשה תלמיד חכם. זה פתח לכולם להיות תלמיד חכם

לעומת יום הכיפורים, שכל עניינו הוא עבודה פנימית, חג סוכות, עיקר העבודה בו היא במזבח החיצון. עיקר עבודת הקורבנות ב"מזבח העולה לישראל" יש מעבר מהמקום הפנימי הדומיננטי ביום כיפור, למזבח החיצוני שהוא המרכז בסוכות