דעות

אנשים רוצים להאמין כי מגיפה היא רק הפסקה זמנית עד שימצאו לה תרופה והעולם יחזור להתנהל כמו בעבר. המציאות היא כמובן אחרת. מגיפה אינה תקלה של מישהו שאכל עטלף, מגיפה היא פעולה אלוקית שנועדה לשנות סדרי עולם

אנחנו בהסגר – של בניה, של צמיחה, של התעלות. כשנצא ממנו לחירות – נשמח! הרב יוסף צבי רימון, ראש בתי המדרש של המרכז האקדמי לב עם מבט אמוני על חג הפסח בהסגר

לא בכדי הקריאה לשימור המנהגים נתלתה בפסוק "ואל תיטוש תורת אמך". תורת האם מעניקה חוויה מאוד ראשונית של ניגון ושל טעם, הקודמת למוסר האב המלמד תורה ודעת. במובן זה, נוגע רעיון המנהג במקום עמוק יותר בקיום הדתי מאשר גופן של הלכות

סרן בצלאל סכומי, רב עוצבת הגולן – נדבק (קלות) בנגיף הקורונה ומצא את עצמו כלוא בין קירות ביתו כשלושה שבועות מבלי יכולת לצאת בשל החשש מהדבקה. אז מהי חירות בתנאים כאלו?

ראש ישיבת 'תורה בציון' וראש ארגון 'אחד לאחד' הרב יצחק נריה, מעביר בכל שבוע שיעור בבית הכנסת 'רננים- היכל שלמה', ירושלים. בשבועות האחרונים השיעור מתבצע באופן מקוון בעקבות הנחיות משרד הבריאות. והפעם: פרשת צו- לחיות את האגדה. צפו

הכללים הם ברורים: ביקורת כן, התלהמות וחיפוש קורבנות בעת משבר – לא. גם מהצד השני הפנמה ועבודה יחד כדי לצאת מהמשבר כן, התקרנפות והחזרה באותה מטבע לא. בסוף כולנו באותה סירה

החרדים טועים שהם לא סומכים על הרופאים. לצערנו הם אינם היחידים כאלה בעולם. הם לא עשו זאת מתוך רצון רע, אלא מתוך רצון טוב. יש הבדל בין מי שעושה דבר רע מתוך כוונה רעה לבין מי שעושה רע מתוך כוונה טובה

תקופה מאתגרת: איך המשפחה מתנהלת בימי הקורונה כשכולנו סגורים באותו מרחב שעות על גבי שעות, וסדר היום והשגרה לא דומה לאף שגרה שקדמה לה?

ליל הסדר הזעיר והכפוי, הוא הזדמנות לבדידות ברוכה, לשיבה לאינטימיות, לחזרה לתוך התכנים ולהרהור והעמקה ברעיונות, מתוך כנות עשירה ורגישה שרק המרחב הזה מסוגל לו. זו קריאת תיגר על הרִיק של האדם המודרני

אפשר גם השנה לפתוח את הסדר ולשתף את כל מי שלא נמצא. אז איך זה עובד? כדי שאיש לא יישאר לבד השנה, נערוך את הסדר המשפחתי, הזוגי או הבודד שלנו בדלתיים פתוחות

המצה המסמלת את הצניעות תהיה סוף סוף במרכז העניינים – נאכל אותה תאבים ונחוש את הטעם המיוחד שלה, בענווה בצניעות, בהכרת הטוב וביראה. נברך על אכילת מצה בכוונה מלאה

האנשים של 'העולם הבא', אותם אנשי קודש השייכים למדרגה של קורבן תודה הנצחי, מסוגלים לראות את עומק הטוב שבמשבר הנוכחי. לפי הפרשה – אין זו סיסמא ערטילאית בלבד, אלא מציאות חיים

עובדי מנהל ומשק ומקצועות הבריאות הם הלוחמים החשאיים של המלחמה הזו. הם עובדים כבר שלושה חודשים 24/7,  נכונים לכל משימה בכל זמן. הם תמיד שם ליד הרופאים והאחיות מסייעים בכל מה שצריך. הם אלה ש"גורמים לדברים לקרות"

בשבועיים האחרונים דיברתי עם המשפחה שלי יותר משדיברתי איתם בחצי שנה האחרונה. המשפחה הפכה לפתע לצורך חיוני. אולי המסר הוא הפרטים הקטנים – הבית, המשפחה הגרעינית, הקשר שבין הורה לילד

בימים אלו שאסור לעשות מנין אפילו בחוץ. נשאלה שאלה האם מותר לעשות מנין שאנשים נמצאים במרפסות או בפתח הבתים שלהם ולא מתכנסים במקום אחד? הרב שמואל אליהו משיב

מדוע ציוותה התורה את הכהנים באופן מיוחד, שאת החטאת יש להקריב במקום שבו מוקרבת העולה? תשובה לשאלה זו אנו מוצאים בתלמוד הירושלמי "שלא לפרסם את החטאים".

הציבור החרדי לגווניו מצוי כרגע במשבר אקוטי וחובה לעזור לו, אבל מותר ואפשר לשאול על ההנהגה של הציבור הזה – שלקח לה יותר מידי זמן להפנים את המשבר, כששר הבריאות הוא בשר מבשרה

ממשלת האחדות שהתאחדה לאחר שנה של קרב חפירות ותיקו פוליטי, עשתה זאת למען אתגר הקורונה, גם חילוף הגברי במשרדי הממשלה צריך להיות בשום שכל ובידיעה שאנחנו בעיצומה של מערכה

כמה עצות שימושיות שיעזרו לכם לשרוד את המשבר ולהפוך אותו להזדמנות. טור קצר שסוקר את האפשרויות מדחיית המשכנתא וקבלת הלוואה גדולה לעסק בערבות מדינה ועד הזדמנות חד פעמית לעזור לילדים ברכישת דירה ולסגור את כל ההלוואות המעיקות עליכם