דבר תורה

גזר הדין של דור המבול נחתם בעקבות החמס והגזל. הרב אורי נויבירט למד מכאן על חשיבותה של המלאכה שמסייעת לא רק למנוע את האדם מגזל אלא גם להביאו לחיי העולם הבא

ארץ ישראל מכילה כוחות רוחניים חזקים מאוד. אדם שמגיע לארץ ישראל ללא הכנה מספקת עלול להתפרק לגמרי עם כניסתו לארץ. דוגמאות יומיומיות לכך ניתן למצוא אצל תיירים הלוקים ב"סינדרום ירושלים", כאשר הם לא מצליחים לעכל את קדושתה של ירושלים בפתאומיות ומשתגעים.

פרשת שופטים נקראת במהלך חודש אלול – חודש ההכנות ליום הדין. ה'אור החיים' מסביר את פסוקי הפרשה כדרכים בהם נשתמש במלחמתנו נגד היצר הרע

בני גד ובני ראובן מבקשים לנחול בעבר הירדן המזרחי מסיבות טכניות-כלכליות ובבקשתם הם מראים כי הצאן והמקנה יותר חשובים להם מאשר הנשים והילדים. משה רבנו מנסה לחנך אותם ולהצמיד להם "גרעין תורני", מה שלא עזר כל כך, בסופו של דבר התרסקו שני השבטים לחלוטין מבחינה רוחנית

שתי הפרשיות האחרונות עוסקים בהתנחלות בארץ, אך בעוד פרשת פנחס מדברת על החיוב לתת קרקע לכל יהודי, מדברת הפרשה שלנו על החובה לנחול את הארץ

בברכת מה טובו אהליך, הבין בלעם כי אי אפשר לנהל בחיי יום־יום בית־חילוני־חבוש־כיפה, ובה בשעה לקוות כי את כל מגרעות הבית ישלים בית הספר

עמדנו בפני משבר פוליטי חמור. המנהיג שאנו יודעים שנמצא בסוף דרכו, פותח בשיחות שלום עם עמי האזור, אך הם יורקים לו בפנים. בהמשך אחרי פטירת שנים מראשי העם, הפסדנו במלחמה והמוראל היה בשפל חסר תקדים. מה שהביא להתאוששות ולנצחון בשדה הקרב, היה דווקא החוסן של העם.

הרב יעקב פילבר לומד מפרשת השבוע כי לא כל יחיד או קבוצת אנשים יכולה להקים לה מאחז או התנחלות על כל גבעה רמה ותחת כל עץ רענן. ההתיישבות צריכה להעשות בגושים

בכל בחירות ידוע מראש שמפלגה אחת תפסיד. וידוע מראש שבאותה מפלגה יקימו ועדת חקירה וימצאו את האשמים. איש לא יאמר שהמפלגה הפסידה פשוט מפני שהעם רוצה את המפלגה המתחרה.

למשימה של הכנת השטח לפני הכניסה לארץ, יצאו שנים עשר נשיאי ישראל, ראשי העם. לא צריך להיות ראש אמ"ן, כדי להבין שלמשימת סיור לא שולחים כמות כזו של אנשים, בטח שלא למשימה ארוכה שכזו. הכשלון היה כתוב על הקיר, רק צריך לברר מי נתן את ההוראה למבצע הזה.

כדרכו של עם ישראל, עם תחילת ההליכה מתחילות התלונות. אבל משה רבנו כמנהיג אחראי, אבהי, מתפלל לקב"ה שיסלח לעם ישראל. עד שמגיע המקרה שבו הדרישות הם כל כך לא בתחום ההשגה של משה רבינו, עד שגם מנהיג כמוהו אומר "איני יכול עוד".

על פי חז"ל מותו בטרם עת של אלימלך הוא עונש על כך שבזמן משבר כלכלי הוא העדיף לברוח עם כספו מהארץ במקום לדאוג לצדק חברתי. אלימלך נפל במשבר הפוסט ציונות, אך מולו עומדים נעמי ובעז שדואגים להחזיר את עם ישראל למסלול הנכון, על ידי הכנסת שם ה' לשיח הציבורי.

על פי המדרש עם ישראל במעמד הר סיני לא רצה לקבל את התורה, עד ש"הקב"ה כפה עליהם הר כגיגית" וחייב אותם לקבל את התורה. מה קרה שפתאום הסכמנו?

המדרש מתאר את מעמד הר סיני כאירוסין בין הקב"ה ובין עם ישראל. ראש ישיבת אורות שאול, הרב יובל שרלו מסביר על חג שבועות שהוא חג האהבה שלנו לקב"ה.

סידור המחנות סביב המשכן, אינו עניין של מה בכך, אלא הוא מייצג גם את ההיררכיה בתוך עם ישראל. סדר זה יחזור גם בהתנחלות בתוך ארץ ישראל, עם שינויים כאלו ואחרים. מצד אחד נמצאים בניה של רחל ומהצד השני נמצאים בניה של לאה, כששאלת השאלות היא מי ינהיג את עם ישראל.

אחרי המהפכה הצרפתית ומלחמת האזרחים האמריקאית כשהרעיונות הליברליים והדמוקרטיים שולטים בעולם, מתחזקת השאלה, האם עבדות היא מוסרית? אנחנו יודעים, שהתורה היא תורת חיים וחוקיה הינם רלוונטיים לכל תקופה. האם גם היום, יש מקום לעבדות? הרב קוק נשאל, והשיב שהמצווה רלוונטית גם לימינו.

החובה לכבד את הקשיש אינה מפני רחמנות אלא בגלל מעלתה של הזקנה, הערכה שיש לתת לניסיון שצבר המבוגר ברבות השנים, ולהכרת הטובה לתרומה שתרם לאנושות במהלך חייו.

הופעת הצרעת אצל החוטא דומה לעליית חום הגוף אצל החולה, המודיע שמשהו משובש בבריאותו ושעליו לטפל בעצמו לפני שמחלתו תתפתח והיא עלולה לסכן את חייו. לנגע הצרעת המופיע אצל החוטא, יש תפקיד של התראה לאדם המתריעה כי משהו משובש אצלו מבחינה מוסרית ועליו לקחת עצמו בידיים.

נדב ואביהוא היו מודל שונה של מנהיגים, שהאנוכיות והדאגה לקידום האישי שלהם היתה בראש מעיינם, גם במחיר רמיסת מי שעומד בדרכם. כשהסתכלו קדימה וראו את שני הזקנים ההולכים לפניהם היה ברור להם שהם פשוט מפריעים וחוסמים בפניהם את דרכם אל השררה, ולכן אצה להם הדרך להפטר מהם.

בהפטרת השבת נקרא על חזון העצמות היבשות, על זהות אותם האנשים שהחיה יחזקאל מעיד ר' יהודה בן בתירא, כי הוא צאצא ישיר של אותם בני אפרים שמתו במדבר כי יצאו ממצרים לפני הזמן. אותם פורקי עול, זכו שבני בניהם חזרו לקיים תורה ומצוות בארץ ישראל. לעומת האנטי ציונים שמתו בשלושת ימי החושך.