"חודש ניסן הוא חודש שמח שלא מתאים לקבוע בו את יום הזכרון לשואה", אומר הרב שלמה אבינר בשיעור בערוץ מאיר. "אבל רצו לקבוע ביום של מרד גטו ורשה, המדינה קבעה – אל תפרוש מן הציבור.
"יש בעייה יותר קשה בטקסים האלה – והיא שירת נשים. יש בעייה של מוזיקה כי זה בין פסח לעצרת, אבל הכי חמור זה שירת נשים. כללית צריך להשתתף אם אין דברי עבירה, ולא לפרוש מן הציבור, אע"פ שזה לא מועד מוצלח."
"סיכום, להלכה. זה לא יום מתאים לכתחילה ולכן אפשר להשתתף מטעם לא לפרוש מן הציבור ובתנאי שאין שם דברים אסורים."
תגובות
"ציבור" = תורני. מציבור חוטאים מצווה לפרוש!
אם אני לא טועה בניסן גם אב הרחמים ספירת העומר זה זמן עצוב, ולכך אומרים אחר פסח אב הרחמים אפילו שזה ניסן.
איך קבעו מנהגי אבלות הנוהגים בספירת העומר בניסן? חודש ניסן הוא חודש שמח שלא מתאים לקבוע בו מנהגי אבלות, והנה הכרת פניהם ושער ראשם של שומרי תורה ומצוות מראים לכל שהם נוהגים באבלות, הם גם לא שומעים מוזיקה, ויש שאף אינם מברכים שהחיינו, אם כן מה הבעיה דווקא ביום השואה?