טיול בנצר סירני הוא שילוב קסום של טבע והיסטוריה. בימים אלו, שבין יום השואה ליום הזיכרון והעצמאות, האזור לובש חג עם פריחה נפלאה, כשהמפורסמת שבהן היא פריחת עצי הפאולינה הסגולה באביב (מרץ-אפריל) בחורשת האקליפטוסים הוותיקה. המסלול כולל מסלולי הליכה קלים, מבנים היסטוריים מהתקופה הטמפלרית, אנדרטה מרשימה ופינות פיקניק שקטות – והכל במרחק נגיעה מראשון לציון, נס ציונה ובאר יעקב.
המפקדה של הגנרל הבריטי
כשכבש הגנרל אלנבי, מפקד הצבא הבריטי, את ארץ ישראל בשנת 1917, הוא מיקם את מפקדתו בבניין מרהיב במרחב נס ציונה של אותם הימים, וקבע את שמה כ"חוות אלנבי" (הידועה גם כ"חוות שפון"). המקום שימש כבסיס פיקוד אסטרטגי לתכנון המערכה לכיבוש ירושלים מידי האימפריה העות'מאנית.
במקור, האתר הוקם כחווה חקלאית-חינוכית גרמנית בסוף המאה ה-19 על ידי לודויג שנלר. המקום עבר גלגולים שונים: הוא שימש כבית יתומים, כבית ספר חקלאי, וחזר להיות חווה חקלאית לאחר שנים. כיום ניתן ליהנות מקסמו של המקום ומהסיפור שלו במסגרת מתחם אירועים המשלב עיצוב בסגנון וינטג', בהתאם למורשת ולעבר המפואר שלו.
מיד אחרי השער נבחין מצד ימין בבניין הדור בן שתי קומות. בתיירות "גזר", אליה מסונף הקיבוץ, מספרים על הקשר שבין הגנרל אלנבי, חיים ויצמן וחוות שפון: במלחמת העולם הראשונה התמקמו בחווה כוחות טורקיים, ובשנת 1917 נכבש המקום על ידי הבריטים. אלנבי התמקם בבית הזה ושם תכנן את מהלכי המלחמה. אחד המבקרים שאירח היה חיים ויצמן, שהגיע למקום בשנת 1918. לאחר המלחמה חזרו הגרמנים, עד שגורשו עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בטענה שבמקום מתנהלת תעמולה נאצית.
מבוכונוואלד ועד לצניחה באיטליה
לימים עלה על השדות הירוקים קיבוץ נצר סירני. הקיבוץ נוסד בשנת 1948 על ידי ניצולי שואה ממחנה בוכנוואלד. בתחילה נקרא היישוב "קיבוץ בוכנוואלד", ובשנת 1950 שונה שמו ל"נצר". מאוחר יותר הוסיפו את השם "סירני" על שמו של אחד מחברי הקיבוץ – אנצ'ו חיים סירני.
סיפורו של סירני מרתק: במרץ 1944 הוא יצא לבארי שבדרום איטליה, עבר קורס צניחה וטיפל בפליטים יהודים. במאי 1944 צנח בשטח הכיבוש הגרמני בצפון איטליה. בשל טעות בניווט, הוא צנח באזור מבוצר של הצבא הגרמני ונפל בשבי. הוא הועבר למחנה השמדה והוצא להורג ביום ב' בכסלו תש"ה (18.11.1944). מקום קבורתו לא נודע.
החיים בקיבוץ הצעיר לא היו פשוטים. ותיקות היישוב זוכרות כיצד בזמן מלחמות ישראל היו הנשים והילדים מתחבאים במרתף חוות אלנבי. אך התחושה שחשו ניצולי השואה על תביעת אדמתם בחווה גרמנית הייתה גאווה חזקה.
"סיפורו של הקיבוץ ממחיש בצורה הנפלאה ביותר את המושג 'משואה לתקומה' – הקיבוץ מונה כ-405 חברים וכ-150 ילדים ונוער ומאופיין בחיי קהילה תוססים."
חורשת הפאולינות וסמל התקומה
במרכז הקיבוץ ניצבת אנדרטה שיצרה הפסלת וכלת פרס ישראל, בתיה לישנסקי. בחלקה התחתון דמויות סובלות ונאנקות, ובהדרגה הן עולות ומזדקפות – סמל ליציאה מהשואה לתקומה ולנס בניית המדינה.
בהמשך הטיול, כדאי לשאול את חברי הקיבוץ איך להגיע לחורשת עצי הפאולינות. מקור העץ בסין, ופריחתו הסגולה-ורודה יפהפייה, ולכן הוא מכונה "עץ הקיסרית". מסביב לחורשה שדות ירוקים, שלל פרחי בר כמו פרגים וחרציות, ואפילו סימלו של המקום – סירת העץ.
ברקע נבטים בתיהן של באר יעקב ונס ציונה, והנה לנו מקום המשלב הכל. כפי שנאמר: "שאו ציונה נס ודגל". אל נס ציונה נגיע בפעם הבאה.
המלצה לסיום: מומלץ להשאיר את הרכב בחוץ ולטייל ברגל באזור.
תגובות