סטרוק: "נעתיק את המודל של יו"ש לאזורים אחרים" | הפרק המלא

במשך שנים נתפסה ההתיישבות ביהודה ושומרון כפרויקט הנמצא במגננה. סטרוק, בראיון שהוקלט לפני הטרגדיה הקשה שעברה על משפחתה השבוע, מסבירה לשמחה רז בראיון מיוחד  ב "מתיישבים לשיחה" , על השינויים הדרמטיים ביו"ש, וכיצד הם יועברו לשאר המדינה.

סטרוק מסבירה כי המפתח לשינוי הנוכחי טמון בהבנת השורש של הכשלים ששורשם בהסכמי אוסלו. ובהקפאת ההתיישבות שהחלה אז וכלאה את היישובים: "אם ניקח דוגמאות – קריית ארבע, מקום קטן יחסית, זה רגל בדלת אל מול מרחבי ההתפשטות שהיו מיועדים לה אילו לא הייתה נעצרת ומוקפת באוסלו. אותו דבר קרני שומרון, אותו דבר היישוב שלו שהיה צריך להיות עיר גדולה שמתפרסת על כל הגבעות שאנחנו מכירים היום". 

בנוסף בעוד שהרשות הפלסטינית קידמה את 'תוכנית פיאד' להשתלטות על שטחי C באמצעות קביעת עובדות בשטח, ישראל נכבלה במנגנונים משפטיים וביורוקרטיים מיושנים: "לאורך השנים המדינה הקשתה מאוד על רכישות כאלה. היא לא קבעה עונש מוות למוכרי קרקעות כמו הרשות הפלסטינית – אבל כן יצרה מנגנונים שחסמו בפועל את הרכישות".

השינוי הדרמטי שהובילה הממשלה בשנתיים האחרונות מתמקד בפירוק החסמים הללו. זה מתחיל בביטול הצורך באישורים מדיניים לכל שלב תכנוני קטן, וממשיך בשינוי הגישה לרכישת קרקעות ותחילת סקר המקרקעין, כדי לאפשר ליהודים לרכוש נכסים ולממש את הבעלות עליהם ללא האפליה המובנית שהייתה נהוגה בעבר.

סטרוק: גם יהודה פוקס הבין שהתיישבות שווה ביטחון

אחת הנקודות המרכזיות בשינוי היא תפקידן של חוות הבודדים וההתיישבות הצעירה ותפיסת השטח. סטרוק מדגישה כי החוות אינן רק מעשה חלוצי של יחידים, אלא כלי אסטרטגי לשמירה על אדמות מדינה. "התפיסה הישנה הייתה שהתיישבות צורכת ביטחון. היום חוזרת ההבנה שהתיישבות מייצרת ביטחון," היא מצהירה, "גם האלוף הקודם, יהודה פוקס שלא היה איש ימין הבין את זה".

חווה בהר חברוןצילום: דוברות הר חברון

השרה מדגישה כי למרות החשיבות של החוות אותם היא מגדירה "בייביסיטריות של אדמות המדינה", יש בעיה שיש אנשים שתופסים את זה הענקת הקרקע כהזדמנות לנדל"ן בזול, "זה ממש לא המטרה של החוות, הן שומרות על הקרקע עד שיוקם שם יישוב".

מודל יו"ש יועתק למקומות אחרים

הפריסה המרחבית של החוות יוצרת נוכחות בשטחים הפתוחים ובולמת את ההשתלטות הבלתי חוקית והמסוכנת של הרשות הפלסטינית על המרחב.  סטרוק מסבירה כי המהפכה לא נעצרת בקו הירוק, אלא מתכוננת גם לגליל וכל הגבול המזרחי. 

בגלי, מתוכנן חיזוק היישובים הקהילתיים באמצעות הרחבת ועדות קבלה והורדת מחירי הקרקע למשרתי מילואים, ו בגבול המזרחי תוכנית ענק של הקמת נקודות התיישבות, חוות ומסגרות חינוכיות לאורך הגבול הארוך עם ירדן כדי לייצר רצועת ביטחון אזרחית.

גבול ירדן, הגבול הארוך במדינהצילום: אודי סטיינוול

על התוכנית הבאות של המפלגה לקדנציה הבאה אמרה סטרוק כי  היעד הבא הוא העמקת השליטה גם בשטחי A ו-B, פירוק הרשות הפלסטינית וחתירה לריבונות מלאה. "אנחנו לא פועלים נגד מישהו – אנחנו פועלים בעד עצמנו," היא מסכמת. המסר למתיישבים ולציבור הישראלי הוא של שותפות: ההתיישבות היא המשימה הלאומית של הדור הנוכחי.