והנה מתחילה למול עינינו עלילת דם נוראית, המון מוסת של אנשים תמימים וטובים, שטופי מוח, כבויי היגיון.
אנשי מדון מלעיטים אותם בקונספירציות הזויות, והם בולעים אותן בהתלהבות,
כשהם רומסים ודוקרים כל מי שיעמוד בדרכם.
יש שם המון רגש, ואפס שימוש בשכל. המוטו הוא "מאמינה לך", בלי שום דרישה לחקירה הוגנת. וכך הנאשם נסקל בכיכר העיר, ללא משפט וללא יכולת להגן על שמו.
בגלל שהכול מונע מרגש ולהט וצדק ואמונה, אין עם מי לדבר. אין דיון אלא הכרעה. ואם אתה רק מעז לשאול, לבקש חקירה הוגנת - בן רגע אתה נחשב בעיני ההמון המוסת ל"בן חושך", והנך חשוד כשותף בפגיעות טקסיות...
איך פעל המנגנון של 'עלילות הדם'?
היום יותר מתמיד אני מבין איך בכל הדורות פעל המנגנון המטורף של עלילת דם, שגרם להמוני נרצחים.
אנשי שנאה לקחו סיפור טראגי של ילד נוצרי שמת, והסיתו את ההמון הנבער באמצעות הפצת קונספירציה שהיהודים שחטו אותו כדי להשתמש בדמו להכנת מצות.
אגב, לא פעם זה היה מעורב בסיפורים על פגיעות טקסיות שהיהודים ערכו כביכול, אשר במסגרתה נאסף הדם מהילדים הנוצרים. והעלילה תמיד נשענה על "עדות" או "ראיה" שנראתה להמון חותכת ואמינה.
לנו, כיהודים, זה נשמע דבילי ומפגר. אנחנו לא מבינים איך גויים מתורבתים האמינו לשטויות כאלו, שטויות נוראיות אשר בשמם פגע ההמון המוסת ברבבות יהודים חפים מפשע.
אבל מה בין זה לבין הסיפורים על אותו רב שכביכול מחזיק במדי נאצי בארון בביתו, מרעיל רבנים, או מארגן פיגועים? סיפורים שמאות אנשים קונים אותם כעובדות ומהדהדים אותם ברשתות, בלי לחשוב רגע אם הסיפור המבהיל הוא גם הגיוני?
מה שקורה מול עינינו כעת זה בדיוק אותו מנגנון אנושי שהניע את עלילות הדם בכל הדורות: המון מוסת ועיוור, שבגלל יצר השנאה והבהלה מכבה את ההיגיון.
ותחשבו על הגויים שניסו לומר לחבריהם: די עם השטויות האלו! היהודים לא הרגו אף אחד והם לא מכינים מצות עם דם!
אף אחד לא הקשיב להם. כי אי אפשר לעצור המון מוסת שמחפש על מי להוציא את העצבים, את יצר ההרג וההרס שיש בו, בתוכו, בעצמו.
לא נותר אלא לקוות שהאמת תצא לאור במהרה. האמת תמיד מנצחת, כי לשקר אין רגליים. זה רק עניין של זמן עד שהיא תצא לאור.
וברור לי שכאשר האמת תצא לאור, אף אחד מהאנשים שצלבו בכיכר העיר את ההורים השכולים, לא יכה על חטא ולא יתנצל.
צדק אמיתי דורש משפט הוגן, ולא צליבה בכיכר העיר.
==
משה נחמני הוא היסטוריון
תגובות