עמית סגל חושף: היועמ"שית רצתה רק דבר אחד

מחלקת החנינות הודיעה היום (רביעי) כי היא מתנגדת לבקשת החנינה של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

חוות הדעת בחנה שתי שאלות מרכזיות. האם בנסיבות העניין יש לנשיא המדינה בכלל סמכות לתת לנתניהו חנינה. והשאלה השנייה ככל שיש לו סמכות והאם במקרה זה יש מקום להפעיל את הסמכות הזאת. מחלקת החנינות קבעה כי התשובה לשתי השאלות תשובה שלילית.

הפרשן הפוליטי עמית סגל התייחס לכך וטען: "אני חושב שיש פה ניואנס מאוד מאוד חשוב לשים אליו לב. קודם כל, נדמה לי שהשורה התחתונה במסמך היא "לא נוכל לקבוע כי סמכות החנינה הקבועה בחוק יסוד: נשיא המדינה חלה במקרה דנן".

זו באמת כמעט השורה האחרונה במסמך. לכאורה, חד וחלק והדלת נטרקה. ואני חושב שהדלת אולי נסגרה, אבל היא ממש לא ננעלה. יש פה משהו מעבר.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, רצתה דבר אחד שמחלקת החנינות תגיד: שהמסמך הזה שנתניהו הגיש - עם הרבה דברים, חנינה הוא לא. אבל את זה מחלקת החנינות, לאורך 35 עמודי המסמך, לא אומרת. היא קובעת שזה מעורר קשיים, אבל לא אומרת: זה לא בקשת חנינה".

עוד המשיך סגל: "לא נידונה השאלה היסודית האם לנשיא המדינה סמכות לחון על דרך הפסקת הליך משפטי שמתנהל ללא הודאה מפורשת בעובדות.

יש הבדל מאוד משמעותי בין להגיד “אנחנו נגד” לבין להגיד “זה לא חנינה”. מדוע? כי יש תקדימים, כולל בכהונה הזאת, אבל בוודאי לאורך שנות המדינה, לחנינה שהוענקה ואושרה למרות שמחלקת החנינות אמרה: בעינינו לא צריך לתת.

אם מחלקת החנינות הייתה אומרת את מה שגלי בהרב־מיארה רוצה ממנה - הרכבת של החנינה הייתה נתקעת עוד לפני שהיא יצאה לדרך. ברגע שהיא לא קבעה את זה, הרכבת, עם כל הקשיים, מקרטעת במהירות נמוכה, עם מטען כבד.

 ספק אם תגיע ליעדה, אבל היא המשיכה לתחנות הבאות: השר עמיחי אליהו וחבריו לפי המדינה, וכמובן בג״ץ".