השיח הציבורי סער השבוע בעקבות דבריה של לוסי אהריש שייחלה לכך שאזרחי ישראל הערבים "ינהרו לקלפיות". אלא שבטורו האחרון, אברי גלעד מציע זווית מפתיעה: הוא לא נבהל מהנהירה, הוא רק חרד מהאופציות הקיימות.
"ארבע מפלגות שכל אחת מדרדרת את בוחריה"
גלעד תוקף את המבנה הנוכחי של המפלגות הערביות (חד"ש, תע"ל, בל"ד ורע"מ) וטוען כי הן פועלות נגד האינטרס של הבוחרים שלהן. "האין זה מדהים שאין אף מפלגה אחת שמייצגת את רוב אזרחי ישראל הערבים שרוצים לחיות במדינת ישראל?", תוהה גלעד.
לדבריו, רבים במגזר שמחים בלבם שהם חיים בישראל ולא במדינות שכנות כמו סוריה או עיראק, אך הם מצביעים למפלגות הקיימות רק מחוסר אלטרנטיבה מכובדת. "הצבעה לגוש הערבי הנוכחי רק תחמיר את מצב המגזר, לא תשפר", הוא קובע.
נבחרת החלומות: מיוסף חדאד ועד נאיל זועבי
בטורו, משרטט גלעד חזון למפלגה ערבית חדשה, אולי אפילו ערבית-יהודית, שתתבסס על כוחות ציוניים מתוך החברה הערבית. הוא נוקב בשמות שהיה רוצה לראות בחזית: יוסף חדאד, עלי שעבאן, נאיל זועבי ואפילו לוסי אהריש עצמה.
"אני משוכנע שמפלגה כזאת תסחוף כמות נכבדה של בוחרים", כותב גלעד. "כאלו שמתקשים להצביע למפלגה יהודית, אך מצד שני נקעה נפשם מהנצחת ההתבדלות".
"אשמח להצביע ואף לכהן מטעמה"
ההפתעה הגדולה מגיעה בסוף דבריו, כשגלעד מצהיר כי מפלגה כזו תוכל לגייס אפילו את קולו שלו. הוא קורא לשילוב של יהודים מהימין, ולא רק מהשמאל הקיצוני, בתוך התארגנות כזו.
"אם תקום מפלגה כזאת, אשמח להצביע עבורה ואף לכהן מטעמה כשגריר בהוואי והסביבה", הוא מתבדח, אך מיד חוזר לרצינות ומייחל לכך שאזרחי ישראל הערבים יפסיקו להצביע ללאומנים קיצוניים ולאיסלאמיסטים בתחפושת ויתחילו לקחת אחריות על חייהם כחלק בלתי נפרד מהמדינה.
תגובות