סערה ברשת בעקבות פוסט שהעלתה טלי חרותי-סובר, עיתונאית ב"הארץ" וב-TheMarker ,בו התייחסה לראיון של איילת שליסלר, דוברת תנועת נחלה, שעלתה לשידור בערוץ 13 כשהיא עוטה כיסוי ראש.
"הציפור הזו שיש לה על הראש - היא לצורכי צניעות? שואלת עבור חברה. (אל תטיפו לנו על צניעות/ שמירת נגיעה/ כבוד בת מלך פנימה, עגלות ריקות שכמותכן. בואו)."
הפוסט עורר גל תגובות סוער, מצד גולשים מכל הקשת הפוליטית, שהצביעו על זלזול, התנשאות ובעיקר ירידה לפסים אישיים.
כשביקורת הופכת ללעג
אפשר וצריך לבקר עמדות פוליטיות. אפשר להתווכח עם תפיסת העולם של תנועת נחלה, עם המסרים, עם הפעילות. אבל חרותי-סובר בחרה לא לעשות את זה. במקום להתייחס לדברים שנאמרו בראיון, היא בחרה להתמקד בכיסוי הראש של המרואיינת - סממן דתי מובהק, ולעטוף את זה בציניות שמכוונת לא רק לאדם אחד, אלא לציבור שלם של נשים דתיות.
זו לא ביקורת על דעותיה, אלא עקיצה זולה. וכשהעקיצה הזו מגיעה מעיתונאית בכירה, היא מקבלת משמעות רחבה יותר: לגיטימציה לזלזל באנשים בגלל האמונה שלהם. במקום להתווכח עם עמדות - יורדים על כיסוי הראש. במקום דיון ענייני - לעג לסממן דתי. וכשזה נאמר ממעמד תקשורתי משפיע, זה כבר לא עוד בדיחה לא מוצלחת, אלא מסר ברור שמכשיר זלזול בציבור שלם בגלל האמונה והבחירות שלו.
תגובות חריפות: "זו צביעות במיטבה"
הרשת לא נשארה אדישה. בתוך שעות הפוסט הוצף בתגובות חריפות: גולשים כינו אותו "פוסט רעיל", "זלזול מביך" ו"חציית קו אדום". רבים תהו האם הייתה מעזה לכתוב כך על אישה מוסלמית עם חיג'אב או רעלה, והאם סממן דתי יהודי הוא לפתע יעד לגיטימי ללעג. אחרים הדגישו שהבעיה אינה מחלוקת אידיאולוגית, אלא הבחירה לרדת למראה החיצוני של אישה בשל אמונתה. גם מי שאינם מזדהים עם עמדותיה של שליסלר הבהירו כי ביקורת פוליטית היא דבר אחד - ולעג לזהות דתית הוא דבר אחר לגמרי.
הצביעות של השמאל
כשהשיח מגיע ממי שמזוהה עם הקו הפלורליסטי והליברלי - כזה שמדגיש שוב ושוב קבלת האחר וחופש בחירה, אך באותה נשימה לועג לביטוי דתי יהודי גלוי, נוצרת סתירה שקשה להתעלם ממנה. אי אפשר לדבר על סובלנות ועל זכותה של כל אישה לבחור את דרכה, ובמקביל לזלזל באישה שבחרה ללכת באמונתה ולכסות את ראשה. ברגע שזה קורה, הפלורליזם כבר לא נראה כעיקרון רחב, אלא כעמדה שמכילה רק את מי שנמצא באותו קו מחשבתי.
תגובות