העיתונאי קלמן ליבסקינד התארח בפודקאסט של נדב פרי מבית "All in", ובשיחה חשופה ומתוחה תיאר את השבר העמוק שהוא חווה מול החברה החרדית על רקע המלחמה. ליבסקינד, שציין כי בני משפחתו היו מעורבים ישירות בלחימה, הגדיר את הסיטואציה כפצע אישי ממשי ולא כוויכוח תיאורטי.
"לא ישן בלילות, אשכרה לא ישן"
במהלך הפודקאסט תיאר ליבסקינד את המציאות המשפחתית המתוחה שליוותה אותו: "כולנו היינו מעורבים במלחמה - הילדים, החתנים, האחיינים. אתה לא ישן בלילות, אשכרה לא ישן בלילות. אתה מודאג, אתה מוטרף". מתוך המקום הזה, הוא הסביר את הקושי מול חוסר השוויון בנטל: "יש פה קבוצה שאומרת: זה לא שלנו, זה שלכם. ובסיטואציה כזאת שהבית בוער - זה אירוע שהוא בלתי נסבל".
משל השכנים והבניין הבוער
כדי להמחיש את עוצמת השבר, השתמש ליבסקינד במשל נוקב על חיי השכנות בבניין משותף: "הבניין בוער בוער אשכרה. יש שכנה עם זרנוק, שכן עם מטף, כולם מנסים לעזור. ואז יושב לי השכן החרדי ואומר: לשכנה מקומה 7 יש מכנסיים קצרים, אני לא שופך איתה מים. וחוץ מזה יש לי דף יומי לגמור. אתם בינתיים תסתדרו עם שלכם. אף אחד מאיתנו לא היה רוצה שכן כזה בבניין".
לדבריו, מדובר ברגע אנושי בסיסי שעומד למבחן: "המכנסיים שלי נשרפים. האש שורפת לי, אני עם כוויה ברגל. זה לא רגע המבחן - זה הקצה של הקצה של רגע המבחן. איך אתה יכול לא לבוא ולשפוך עוד דלי מים? איך אתה יכול?".
"אין לי שנאה, יש לי שבר"
למרות הביקורת החריפה, ליבסקינד ביקש להבהיר כי דבריו אינם נובעים משנאה למגזר: "איך אני יכול להמשיך להיות שכן שלך אחרי זה? יש פה שבר ענקי ברמה האישית. אין לי שנאה לחברה החרדית – יש לי הרבה כבוד בהרבה מאוד תחומים. אבל ברגע הזה, הם לא היו שם".
הוא סיכם את דבריו בהבחנה כי בעוד שיש קבוצות שונות שחוו את המלחמה בעוצמות משתנות, המקרה החרדי שונה מהותית: "יש בחברה הישראלית אזורי חיוג שונים שחוו את המלחמה פחות, אך יש רק קבוצה אחת שהכריזה בפירוש: זה לא שלנו".
תגובות