הקרב על ההנהגה מתמקד בשני קטבים מרכזיים המייצגים גישות שונות בתוך התנועה:
ח'ליל אל-חיה (נציג "ציר עזה" ואיראן): סגנו של סינוואר המנוח ומי שמוביל בפועל את המשא ומתן בשנה האחרונה מול המתווכות. בחירתו תסמן המשכיות של הקו המיליטנטי שאפיין את סינוואר. אל-חיה נחשב למקורב מאוד למשמרות המהפכה באיראן ונתפס כמי שמבקש לשמר את "אחדות הזירות". הוא נהנה מתמיכה של שרידי הזרוע הצבאית בעזה. ח'אלד משעל, רקע: מי שכיהן בתפקיד בעבר ומכיר היטב את המנגנונים הדיפלומטיים והכלכליים של חמאס בקטאר ובטורקיה. המשמעות: משעל מייצג קו שנוטה יותר לכיוון ה"אחים המוסלמים" הקלאסיים ופחות מחויב באופן מוחלט לאיראן (יחסיו עם טהרן ידעו עליות ומורדות חדות). בחירתו עשויה להתפרש כניסיון של חמאס להשתקם מדינית ולמצוא מסלול הישרדות ביום שאחרי המלחמה.
תגובות