"וַ'יְנִי ידידה?": סרט תיעודי חושף את הכאב בפרשת ילדי תימן

סרטה התיעודי של ישראלה שאער מעודד, "וַ'יְנִי (איפה) ידידה?", זכה בפרס הבימוי בפסטיבל הקולנוע ירושלים ומביא מבט אישי ומטלטל על פרשת ילדי תימן.

הסרט, שיצא ב-2025, חוקר דרך סיפורה המשפחתי של הבמאית את אחד הפרקים הכואבים בתולדות המדינה – היעלמותם של מאות ילדים, רובם מתימן, המזרח והבלקן, בשנות ה-50.

פרשה כואבת שנותרה פתוחה

פרשת היעלמותם של ילדי תימן, המזרח והבלקן, היא אחד הפרקים הכואבים ומדממים בתולדות מדינת ישראל. גורלם של למעלה מ-1,000 תינוקות וילדים, נותר שנוי במחלוקת עד היום. לאורך השנים, בעקבות מחאה ציבורית, הוקמו שלוש ועדות חקירה – אך גורלם של רוב הילדים, בהם הילדה ידידה ג'ובני, נותר עלום.

שבעים שנה לאחר שסבתה כרעה בבכי ליד מיטת בתה הנעדרת, יוצאת הבמאית ישראלה שאער מעודד לחפש מה קרה לדודתה ידידה, שנעלמה ממחנות העולים בשנות ה-50. פתיחת הארכיונים בשנת 2016, שכללה חשיפה של כ-200 אלף מסמכים, סיפקה הזדמנות ראשונה להיכרות אינטימית עם קורותיה.

עדויות נדירות ורגשות מודחקים

הבמאית צוללת לעדויות היסטוריות נדירות של האחיות והרופאים שטיפלו בילדים. מתוכן, נחשף עולמם הרגשי של אנשי מקצוע שהיו האחרונים לראות את התינוקות – חוסר האונים, רגשות האשמה, ההדחקה, הצער ואמונות העבר.

הסרט המטלטל פותח צוהר לפרשה דרך שלושה מעגלים: הציבורי, הממסדי והמשפחתי. הניגוד בין המסמכים הלקוניים לעדויות המזעזעות שהושתקו במשך שנים, מאיר באור חדש את המחדלים שנעשו בשנים ההן, את רוחות הרפאים של התינוקות הנעלמים ושל ההיסטוריה הרפואית בישראל.

יצירה ראשונה מבפנים

"וַ'יְנִי (איפה) ידידה" הינה היצירה הקולנועית הראשונה שנוצרה על ידי המשפחות עצמן. הבמאית מבקשת להתבונן במבט חדש על ההיסטוריה, להתערב בתוכה, לתהות ולהטיל ספק. הסרט חושף את האמת האמוציונלית שהייתה קבורה מתחת לפני השטח ואת המחדלים שנעשו בשם ה"חינוך מחדש" והוסתרו.

האם העיסוק בפרשה יאפשר החלמה, או שמא יעמיק את הפצע? השאלה נותרת פתוחה גם בסיום הצפייה.

בימים אלה עומדת ישראלה שאער מעודד לפני צילום הסרט העלילתי הראשון שלה באורך מלא, שתסריטו זכה בקרן סטיב טיש ופרס הפיצ'ינג בפסטיבל חיפה.