פרשת שבוע

החובה היהודית מניחה את העקרון 'לא תגורו'. מושכל שמצווה על השופט להישאר נאמן לחוק החרות, לתקדימים לעצמו, לכללי המשפט, ולמה שמובא בפניו, ומנגד לנטרל ככל האפשר את רעשי הרקע עניינים לזהם ולפגוע בתקינות ההליך השיפוטי

על אף הכמיהה והציפיה, החל מימי כיבושי יהושוע דרך עזרא ונחמיה ועד היום יש רבים שלא עולים לארץ ישראל, אבל למה משה מברך אותם? הרב יששכר היימן בסרטון קצר על פרשת השבוע

כמה ראויים הדברים לאזכור ולדיון מחדש מקום שמבקשים לפגוע בילדים ובסבסוד ילדים במסגרות, רק מהטעם שהוריהם אינם עובדים, או רק כדי להכאיב להורים ולשלוח אותם לעבוד. הניחו לילדים בצד, הם אינם צד למחלוקת, אין הילדים צריכים להוות כלי באמצעותו נחנך את ההורים

החובה המוטלת על איש ציבור ומנהיג ציבור המבקש לזכות באמון הציבור, ולהצליח בתפקידו הינה שאיפתו להיות דמות מופת. אם מנהיג אינו מקפיד ואינו נותן דעתו תמיד לכך שעליו להיות שכם אחד יותר בכל ובכל תחום, הרי שסופו שהציבור יזלזל בו

מדוע הקב"ה חילק אותנו לשבטים ולמשפחות, למרות שנראה כי הדבר הוביל בסופו של דבר לפיצול בתוך העם בתקופות השונות בהיסטוריה? הרב יששכר היימן בסרטון קצרצר לפרשת השבוע

הדשא של השכן יפה יותר, לפעמים הוא גם נראה לנו מוצלח יותר בהרבה פרמטריים. פרשת פינחס מלמדת אותנו למצוא עין טובה כפי שמשה רבינו סומך ידיו על יהושוע כממשיכו על פי הציווי של ה'

רבה של העיר צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית, הרב שמואל אליהו, בשני פנינים של האור החיים הקדוש על פרשת השבוע – בלק. צפו

מה אכפת לנו אם בלעם היה מקלל את עם ישראל? הרי הקב"ה רוצה לברך את ישראל, אז מה הייתה הקללה משנה? הרב יששכר היימן בסרטון קצרצר על פרשת השבוע. צפו

מנהיג ציבור שנותן עיניו במשרה משום 'קנאה' 'כבוד' או 'תאוה' לא יוכל להצליח בתפקידו, לא ישרוד במנהיגותו, ויכול וההיסטוריה תדון אותו לחומרה. מנגד הצלחתו של מנהיג טמונה בתכונותיו של אברהם אבינו, עין טובה, רוח נמוכה ונפש שפלה, תכונות שבמהותן הן אנטיתיזה לקנאה לתאוה ולכבוד, הוא זה שמנהיגותו תצליח

המסר מחטא מי מריבה, שמנהיג חייב לנהל שיח ודיבור ישיר עם העם. יתרה מזו יש מצבים בחייה של אומה שעשייה בלבד אינה מספקת וקיימת חובה לדבר אל העם, ומי שלא עושה כן יכול לחטוא למנהיגותו בדיוק כמו שמשה חטא לתפקידו

מדוע הקב"ה מוביל את עם ישראל דרך ארצות זרות, עליהם הוא אומר בפירוש שלא יהיו שייכים להם? ומה הקשר האקטואלי? הרב יששכר היימן בסרטון קצרצר לפרשת השבוע

דרשתו של הרב שמואל אליהו על פרשת חוקת. כמו שבפרשה עוג וסיחון מתעקשים לא לתת לעם ישראל לעבור בגבולם, גם היום אנחנו רואים איך הערבים מתעקשים להילחם איתנו

עד כמה חשוב העקרון הבסיסי לפיו ענישה צריכה להיות מופנית אך ורק לחוטא. ולכן אין להעניש אף אדם מלבד החוטא עצמו. ושוב אזכיר לעקרון לפיו אדם בחטאו ובחטאו שלו בלבד ייענש, אינו אבסולוטי ולצד העקרון ניתן לזהות חריגים, מקרים מפניהם העקרון נסוג

לפעמים אדם נמצא בעמדה כוחנית ונכנס לסיטואציה מסוימת, לאיזו אווירה לוחמנית, והוא לא מסוגל לעצור רגע, ולחשוב, אולי אני טועה כי הוא באווירת מתח ומאבק. הרב יששכר היימן בסרטון קצרצר על פרשת השבוע

אלפיים שנה עם ישראל מסתובב בגלות וחולם על ארץ ישראל, חולם ומתפלל, רבים מעם ישראל לא מוכנים לעזוב את החלום, והוא מתנפץ מול המציאות. הרב יששכר היימן בסרטון קצרצר על פרשת השבוע

כשחרב בית המקדש הראשון נקטע הרצף ומוסד הסנהדרין בטל. בבית שני כשבאו לחדש את מוסד הסנהדרין, לא ידעו להסכים על שבעים או שבעים ואחד אנשים, הרב יששכר בסרטון קצרצר על פרשת השבוע

אנשי ציבור הם מטרה נוחה לניגוח, והנימוקים יכולים להיות כבדי משקל ורבי חשיבות; זכות הציבור לדעת, ביקורת, חופש ביטוי. לכן בא הכתוב להזהירנו יותר על כבודם של הכוהנים ושל הלויים – עובדי ציבור ואנשי ציבור ששימשו חוליה מקשרת בין האדם ובין האל

המנורה במקדש האירה את נשמות ישראל מהאור הגנוז, דבר אשר קידש את עם ישראל, וגרם לו לבהירות הדעת וישרות המחשבה. המקדש את עצמו יכול לקבל את האור האלוקי הזה גם היום

פרשת נשא התשפ"א – בשבועיים האחרונים אנחנו נלחמים על ירושלים, הר הבית, ארץ ישראל מדרום ועד צפון. מהי המלחמה האמיתית שלנו? ואיך כל זה קשור למקור הנבואה של הקב"ה?

המתח בין אלו המבקשים לראות בחלום ככלי לגיטימי להכרעה שיפוטית לבין המבקרים את החלום ככלי הכרעה, מונח הרצון לאזן בין הנטייה אל דברי החלומות מאידך לבין הביטול והזלזול בו