על סדר היום

על רקע התקיפות בסוריה, מעניין להיזכר בדרישתו של הרב שלמה גורן זצ"ל מראש הממשלה יצחק רבין למסור את רמת הגולן לסורים וזאת כדי למנוע נוכחות איראנית בגבולות הצפון

פרשת מִשְׁפָּטִים היא פרשת השבוע השישית בספר שמות. היא מתחילה בפרק כ"א, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ד, פסוק י"ח. רוב הפרשה מפרטת מצוות ודינים רבים, בעיקר כאלו הקשורים לתחום המשפטי

עורך התלמוד הישראלי אבי רט, בכנס המנהלים של הציונות הדתית בים המלח, מתייחס לשאלת המנהיגות ומשרטט לסרוגים את ארבע התכונות שצריכות להיות למנהיג

הרב צבי יהודה זצ"ל בקולו מסתייג מהעלייה להר הבית. בהקלטה שהגיעה לסרוגים נשמע הרב: "כל המחקרים וכל החיטוטים, המכונים הלכתיים והמכונים מדעיים, נדחים מק"ו. מקדשי תיראו"

לאחר קביעת המוות, זו מצווה גדולה לתרום אברים מתאימים לאלו שזקוקים להם עד מאד. המשפחות היקרות שתורמות את איברי קרובם מלמדות אותנו מהי ערבות וחסד, ובשעה שהם שרויים בצער הם מבקשים לעשות אך טוב וחסד עם האחרים שמקבלים חיים חדשים

פרשת יִתְרוֹ היא פרשת השבוע החמישית בספר שמות. היא מתחילה בפרק י"ח, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ', פסוק כ"ב. הפרשה פותחת בסיפור על יתרו חותנו של משה, אך בהמשך רוב הפרשה עוסק בסיפור מעמד הר סיני

במדינת ישראל מותר לכפור בכל דבר, חוץ מבשואה. היא כנראה יסוד היסודות ועמוד החכמה. איתי אליצור מזכיר: "אנחנו לא זקוקים לשואה בתור עיקר אמונה כדי להצדיק את ישיבתנו כאן. ואם מישהו רוצה להכחיש – שיהיה לו לבריאות"

הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, נחרץ בדעתו בנושא סוגיית המסתננים למדינת ישראל ודוחה מכל וכל את ההשוואה לשואה: "מי שמשווה בין שני הנושאים לא מבין מהי שואה"

כאשר היחיד כפרט או העם בכללו נמצאים במצב מוסרי נעלה, שהאמונה בבורא עולם וקיום המצוות הם דבר המובן מאליו, וכשאדם זכה להיות במעלה רוחנית כזו אין הוא צריך להנהגה ניסית

גולשי 'סרוגים' אומרים תהילים לרפואת בני משפחת ליפניק שנפצעו הלילה בתאונת דרכים קשה בשומרון בה נהרגו שני ילדי המשפחה אורי ורואי, בת 12 ובן 8

כך נמשכים הדברים וכל פעם שאנו מסרבים לשתף פעולה עם התכנית האלוקית, אז מקשיחה ההשגחה העליונה את לב אויבנו להפר את עצתם, ואנחנו נאלצים להיות נאמנים למהלך האלוקי שדיבר טוב על ישראל

פָּרָשַׁת בֹּא היא פרשת השבוע השלישית בספר שמות. היא מתחילה בפרק י', פסוק א' ומסתיימת בפרק י"ג, פסוק ט"ז. בפרשה מסופר על מכת ארבה, מכת חושך ומכת בכורות ובהמשך מסופר על יציאת מצרים

הרבנות הראשית לישראל מתריעה כי דוכני המזון הנמצאים במתחם הילולת הבאבא סאלי זצוק"ל המתקיימת בעיר נתיבות על ציונו הקדוש פועלים ללא כשרות

אנו חוזרים להלכה הידועה: עניי עירך קודמים, אנו נשמח לעשות חסד לכל המין האנושי, אך כאשר המשאבים הם מוגבלים, אז עניי עירך קודמים, אז הקשישים קודמים, אז האמהות עם ילדים קטנים קודמות, אז כל האוכלוסיה היהודית שם קודמת

זמן ה'ביחד' נעשה יותר ויותר מאיים,  ובצדק. היעדר יחס ושיח מתעניין מגדיל פערים בין בני אדם, וההתעסקות במסכים השונים נעשית מרחב מוגן לבריחה וחוסר התמודדות. אבל דווקא אותה שיחה בלתי אמצעית, בקשר העיניים, הבעות הפנים, ההתחככות, היא הפתרון והגשר לשבירת המתח ולחיבור

לקראת גל הקור ואולי גם השלג בהרי המרכז שצפוי בסוף השבוע, מצאנו כי התחזית ליום ג' בשבט שחל ביום שישי, כבר נכתבה בספר 'אליהו רבה' מלפני יותר מ-300 שנה

לפני כמעט 40 שנה פנה רב הכותל, הרב מאיר יהודה גץ לרב גורן כדי שישים סוף לתופעה בה "ש. קרליבך המכונה "הרבי המרקד" בא בלילות לרחבה העליונה של הכותל המערבי, עם קבוצה גדולה של גברים ונשים. הם פותחים בשירה מעורבת מלווה בפריטה על כלי נגינה"

אנו קוראים מזה שנים לרבנות לדון באופן מעמיק בנושא, ולתת מענה הלכתי הולם, ולא להמשיך ולאשרר את האיסור שאסרו הישמעאלים במשך מאות בשנים על יהודים שלא לעלות להר הבית ובכך אבדה מסורת העליה

הרב מרדכי נגארי שליט"א, רב העיר מעלה אדומים, קובל על כך שרבנים צעירים, שלא שימשו כל צורכם, מעיזים להתיר כניסה להר-הבית בזמן הזה, כנגד רוב ככל גדולי ישראל, והרבנות הראשית לדורותיה

במבחן התוצאה חוק המרכולים שמטרתו טובה – שמירת השבת במרחב הציבורי גורם לנזק מבחינה חברתית ולנזק ביחס החברה הכללית לכל נושא השבת