ראש הממשלה נתניהו הכריז על יום אבל לאומי ביום ראשון נוכח האסון הנורא שאירע בהר מירון.  מה המאפיינים של יום מסוג זה?

יום אבל לאומי הוא כשמו כן הוא, יום אשר נקבע על ידי המדינה בעקבות אבל לאומי שקרה. בהכרזה על יום מסוג זה, נקבעים האירועים והמנהגים, כגון הורדת דגלי הלאום לחצי התורן וכן  צפויים להיערך טקסי זיכרון שונים ואלי אף ייסגרו מוסדות בילוי שונים.

הצעת החוק ליום אבל לאומי שנדחתה

יום אבל לאומי אינו מעוגן בחוק של מדינת ישראל, בשנת 2008 הוגשה לכנסת הצעת חוק להסדרת קביעתם של ימי אבל לאומיים, אך הצעה זו לא אושרה.

על-פי הצעת החוק, עם מותו בעת כהונתו של אחד מהאישים האלה: נשיא המדינה, ראש הממשלה, נשיא בית-המשפט העליון או יושב-ראש הכנסת, תחליט הממשלה על הכרזה על אבל לאומי. נשיא המדינההוא שיכריז על האבל הלאומי, בנאום הכרזה.

על-פי ההצעה, הממשלה תהיה רשאית להחליט על אבל לאומי בנסיבות אחרות, אם תמצא כי יש לכך הצדקה. כמו כן נקבעים בהצעה משכו של האבל הלאומי והדרכים לקיימו.

בישראל כיום הממשלה היא הגוף שמחליט על קיום אבל לאומי, במקרים שבהם היא רואה לנכון לעשות כן. החלטות כאלה התקבלו בעבר עם מותם של אישים פוליטיים בעת כהונתם או אחריה למשל לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל ב-1995 או רצח השר רחבעם זאבי ז"ל בשנת 2001.

יש לציין כי קיים הבדל בין יום אבל לאומי אשר מוכרז באופן חד פעמי, לבין "יום זיכרון לאומי" אשר מעוגן בחוק.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

נתניהו במירון אחרי האסון (וידאו: עומר מירון/ לע"מ)

ימי אבל לאומי בהיסטוריה של מדינת ישראל

  • בעקבות מותו של נשיא מדינת ישראל יצחק בן צבי ב-23 באפריל 1963, הוכרזו שני ימי אבל לאומי בישראל.
  • בעקבות מותו של ראש ממשלת ישראל, לוי אשכול, הוכרזו שני ימי אבל לאומי.
  • בעקבות אסון המסוקים, שבו נהרגו בתאונה אווירית 73 חיילי צה"ל, הכריז ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על יום אבל לאומי.
  • ב-11 בספטמבר 2001 החליטה ממשלת ישראל, בראשות אריאל שרון, על יום אבל לאומי בעקבות הפיגוע בבנייני התאומים שאירע בארצות הברית.
  • בעקבות אסון הכרמל, הכריז רה"מ בנימין נתניהו על יום אבל לאומי.
  • בעקבות מותו של שמעון פרס, ממשלת ישראל הכריזה על יום אבל לאומי.