בפרשת השבוע כתוב "ויקרא אל משה וידבר אליו ה'…". בספר תורה כתובה האות א' של "ויקרא" בכתב קטן. רש"י מביא את הגמרא ביומא שהקול (של קריאה) הולך ומגיע לאזניו (של משה) וכל ישראל לא שומעים.

הבית אברהם כותב שכתוב ויקרא בלשון נסתר ולא נאמר מי הקורא, וכי מכאן מרומז על הבת קול היוצאת בכל יום ואומרת שובו בנים שובבים. כל אחד מישראל יכול להתעורר מכוח אותה בת קול.

כמו שאצל משה רבנו רק הוא שמע את "ויקרא אליו ה'" ובני ישראל לא שמעו, כך כל אחד מבני ישראל ה' פונה אליו באופן אישי דרך אותה בת קול בפרטים ובעניינים השייכים אליו. אשרי מי ששומע את הבת קול ועל ידי כך מתעלה ומתקרב יותר לבורא עולם.

גם על השגחה פרטית אנחנו לומדים כאן. הפסוק "ויקרא ה' אל משה.." צמוד לפסוק האחרון ספר שמות "כי ענן ה' על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם". מסביר הדברי ישראל שהמילה ויקרא מחולקת לשניים: החלק הראשון 'ויקר', פרושו מקרה. החלק השני, זה האות א' הכתובה בקטן, שבאה לרמז על בורא עולם שהוא אלופו של עולם.

עוד מסביר הדברי ישראל את סמיכות הפסוק האחרון של שמות עם ויקרא, כי כל מסע שיש ליהודי, גם אם הוא לצורך פרנסה זיווג או רפואה זה לא בדרך 'ויקר' של מקרה – אלא הכל קשור לאלף של ויקרא, לאלופו של העולם, הכל בהשגחה פרטית מה'.

סיבה נוספת שהאות א' של המילה ויקרא נכתבה בקטן, היא בכדי לומר שלא רק הדברים הגדולים הם בהשגחה פרטית, אלא גם הדברים הקטנים מושגחים על ידי בורא עולם.

הקב"ה קורא אפילו למי שרק מתבונן

הנתיבות שלום לומד ממדרש תנחומא שה'ויקרא' הייתה קריאה מה' להרים את משה בחזרה למקומו הנכון, לאחר שבסוף ספר שמות משה חשש להיכנס אל המשכן והיראה שלו הייתה בבחינת לב שבור, כמו שכתוב "ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד ה' מלא את המשכן".

עוד מוסיף הנתיבות שלום כי גם במתן תורה כתוב ויקרא: "ומשה עלה אל האלוקים" ואחר כך "ויקרא אליו ה'". הדבר נועד ללמד אותנו שהקדוש ברוך הוא קורא לאדם ומקרב אותו אליו גם כשהוא בדרגה גבוהה כבמתן תורה וגם שהוא כביכול ברמה נמוכה בבחינת שבורי לב.

כך גם בסנה כתובה המילה ויקרא. "וירא ה' כי סר לראות ויקרא אליו אלוקים", כאן הדבר נועד ללמדנו שכשהאדם רק מתבונן ושואל 'למה לא יבער הסנה', בהתבוננות הזאת נפשו מתעוררת במשהו והיא תובעת ממנו להתעלות.

לכן ה' קורא ליהודי ומעלה אותו. לא רק אם הוא עובד את ה' בדרגה גבוהה או בדרגה של שבור לב אלא אפילו כשהוא מתחיל להתבונן ולהתקרב הקדוש ברוך מעלהו.