בהמשך היום צפוי להתקיים במכון הישראלי לדמוקרטיה כנס בנושא “תפילות בהפרדה במרחב הציבורי – על מה רבנו? ומה הלאה?”.
המטרה המוצהרת: בצל יום כיפור המתקרב, ולאחר יום כיפור רווי מחאות שחווינו ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה – לאפשר דיון ציבורי פתוח סביב אחת הסוגיות הרגישות ביותר בישראל.
אלא שכעת מתארגנות מחאות נגד עצם קיומו של הכנס, בשל השתתפותם של דוברים המזוהים עם הימין הדתי – בהם ח”כ מיכל וולדיגר וישראל זעירא. בעיני המפגינים, עצם השתתפותם הופכת את האירוע ל”אנטי דמוקרטי”.
כאן עולה השאלה: האם עצם היותך דתי או ימני מגדיר אותך כאויב הדמוקרטיה? האם אפשרותם של נציגים אלה להשמיע את עמדתם היא פגיעה בליברליזם – או דווקא מימושו?
צילום: מחזור חדש ליום הכיפורים – נוסח קיבוץ באריח”כ וולדיגר השיבה למוחים: “בשם הדמוקרטיה, הם רומסים חופש ביטוי. בשם הפלורליזם, הם מוחקים דעות שונות. אינכם בעלי הבית על הדמוקרטיה. אני אמשיך להשמיע את דעותיי ואת דעותיהם של רבים אחרים, כי זו דמוקרטיה, וזה ליברליזם”.
תגובות