חבר הכנסת דן אילוז מהליכוד הוא אחד מהח"כים שהשמיעו קול ברור נגד חוק גיוס מרוכך, הוא דרש מספר פעמים חוק גיוס אפקטיבי ויעיל, כעת בראיון לסרוגים הוא מבהיר את עמדתו על עקרונות החוק שמקדם בימים אלה שר הביטחון ישראל כ"ץ בוועדת החוץ והביטחון.

אילוז אמר שהוא לא חותם על יעדי הגיוס והדגיש את הקווים האדומים שלו בנושא. חבר הכנסת מהליכוד התייחס גם לביקורות שספג בעקבות עמדתו והבהיר: "הבעיה היא לא אצלי, אלא על מי שרוצה שנוותר על ביטחון המדינה".

בנוסף, ח"כ אילוז התייחס גם לקידום החוקים לסגירת אונר"א שהוא שותף בהעברתם ולפרסומים אודות הקושי בביצועם בשטח. אילוז סיפר: "ראש הממשלה אמר שהוא נותן דירקטיבה מאוד ברורה לכל משרדי הממשלה ליישם את חוקי אונר"א עד הסוף"

צפו בראיון המלא

"אני אתן את היד רק לחוק גיוס אמיתי"

אתה היית באמת אחד הקולות המשמעותיים בליכוד נגד חוק גיוס מרוכך, הצבעת גם נגד חוק המעונות. מה דעתך על העקרונות ששר הביטחון ישראל כ"ץ מקדם כעת בוועדת החוץ והביטחון?

"אני קודם כל מברך על כך של ששר הביטחון הגיע לדיונים בוועדת חוץ וביטחון והציג עקרונות, זה משהו שלא קרה עם השר גלנט. אומנם יכול להיות שבחוק הגיוס הדעות שלנו היו אולי עניינית יותר קרובים אבל בסוף הדרך שלו לתת זכות וטו לאופוזיציה זו לא הייתה דרך לקדם באמת חוק גיוס טוב ואמיתי, זו הייתה דרך לסכל כל יוזמה ולהפיל את הממשלה. כי אם אתה נותן זכות וטו למי שאומר בפה מלא שהוא רוצה להפיל את הממשלה, אז אתה לא מקדם את הנושא אתה מקדם את הפלת הממשלה ולכן לא יודע אם זה היה בטעות או בכוונה אבל זו לא הייתה הדרך הנכונה".

אילוז מוסיף ומסביר: "מה שכן הדרך הנכונה זה מה ששר הביטחון עושה כרגע, הוא מגיע, מציג עקרונות, מנסה לקדם את החוק. יש לי הרבה הזדהות עם חלק גדול מהעקרונות, אבל יש לי שאלות על הפרטים שזה עדיין לא ברור. אנחנו בדיונים אינטנסיביים בוועדת חוץ וביטחון כדי בדיוק להבהיר את הפרטים האלו. נגיד כששר הביטחון אומר שהוא בעד סנקציות אישיות נגד מי שלא מתגייס, מה זה אומר? איזה סנקציות? מתי הן נכנסות לפועל? זה שאלות קריטיות כדי לבדוק האם החוק יהיה אפקטיבי אמיתי ויביא לשינוי היסטורי שגם יקל המילואימניקים וגם ישמור על ביטחון מדינת ישראל. או שזה לא יהיה המצב"

"כשאני אראה את החוק כתוב, אני אוכל להגיד האם זה חוק טוב או שזה חוק לא טוב. אני אתן את היד רק לחוק אמיתי ואני מקווה שנגיע לזה".

מה זה חוק אמיתי בעיניך?  ומה הקו האדום שבו אתה אומר אני לא תומך בזה והמחיר יהיה אשר יהיה?

"הקו האדום שלי היה ונשאר הנושא של סנקציות אישיות אמיתיות. כי אני מאמין שאם אין את זה, אז אפשר לחשוב על מספרים מאוד גבוהים ביעדים, אפשר לעשות כל מיני דברים, אבל בסוף זה לא יקרה, כי לא יהיה תמריץ לצעיר החרדי באמת להתגייס. לכן הנושא הזה הוא הכי קריטי, יותר קריטי מהמספרים, יותר קריטי מכל דבר אחר. כדי לוודא שזה יהיה חוק אמיתי, צריך השלכות אמיתיות על מי שלא מתגייס".

ישראל כ"ץ בוועדת החוץ והביטחון (צילום: נועם מוסקוביץ' / דוברות הכנסת)

"לא חותם על היעדים שהוצגו כרגע, יש לי עוד שאלות"

באים המתנגדים לחוק ואומרים שיעדי הגיוס שהוצבו בחוק הם בסוף רק לעוד שבע שנים, אבל אנחנו צריכים את הלוחמים האלה עכשיו למלחמה. היעדים שהוצבו בחוק כרגע נראים לך ראויים?

"קודם כל יש אמת בטענה שאומרת שהצרכים הביטחוניים של מדינת ישראל צריך למלא אותם, אבל יש גם מציאות. המציאות הקיימת היא מציאות של המון המון שנים שהציבור החרדי לא התגייס ואם אנחנו ננסה להגיע למאה אחוז מיד, אז יכול להיות שנישאר עם אפס אחוז. לכן בין הבחירה להתקדם לאט לבין לא להתקדם, אני מעדיף להתקדם לאט, זה לא אומר שאני חותם על היעדים כמו שהם כרגע. גם שם יש לי שאלות שהן עוד לא ברורות, כי שר הביטחון הציג את העקרונות אבל שוב בפרטים יש שאלות".

"שוב יש דיונים אינטנסיביים. פעמיים, שלוש בשבוע בוועדת חוץ וביטחון. אנחנו אומנם לא במלחמה עצימה כרגע אבל אנחנו במצב ביטחוני מורכב והעובדה שוועדת חוץ וביטחון מקדישה כל כך הרבה זמן לדיונים, זה אומר שאנחנו רציניים ורוצים להגיע לחקר האמת. אנחנו נגיע לחקר האמת ואז כשאני אראה את כל הפרטים אני אוכל באמת לתת את הדעת על האם זה שינוי אמיתי היסטורי או לא".

"הבעיה היא אצל מי שמבקש שנוותר על ביטחון המדינה בשביל שיקולים פוליטיים"

ספגת ביקורת מבית גם מתוך הליכוד על ההתנגדות שלך לחוק המעונות ובאופן כללי לחוק מרוכך, אומרים לך שאתה מסכן את הממשלה, מה אתה עונה לביקורות הללו?

"חוץ מהמפלגות החרדיות, בתוך המפלגות הציוניות בקואליציה, הביקורת היחידה שקיבלתי זה השיקול הפוליטי, השיקול של שרידות הקואליציה. כולם הסכימו איתי עקרונית פשוט אמרו שיש גם שיקול פוליטי, שיקול של שרידות הקואליציה. אני רוצה להגיד בצורה חד משמעית, הקואליציה הזאת חשובה, אנחנו יודעים שיש הזדמנויות היסטוריות כשטראמפ נשיא, אבל אני חושב שיש צרכים ביטחוניים של מדינת ישראל ושטראמפ לא יהיה נשיא לעד".

חבר הכנסת הסרוג מהליכוד מסביר: "בעוד ארבע שנים ועוד שמונה שנים, יכול להיות שהיה ממשל אוהב או עוין בבית הלבן ולכן אנחנו צריכים קודם כל ולפני הכול  לדאוג שיהיה לנו צבא חזק וגדול. אי אפשר לבוא בעוד ארבע שנים ולפתור את הבעיה הזאת, כי אנחנו מפחדים כרגע. זה צורך קיומי אמיתי ולכן אנחנו גם צריכים לדאוג שהממשלה הזאת תמשיך להתקיים וגם צריכים חוק גיוס אמיתי. אם יש סתירה בין הדברים האלה, אז אני חושב שהבעיה היא אצל מי שמבקש מאיתנו לוותר על ביטחון מדינת ישראל מתוך שיקולים פוליטיים ולא אצלי".

דן אילוז (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

אתה יושב בוועדת חוץ וביטחון, אתה מסתובב בכנסת, יוצא לך לדבר עם נציגי הציבור החרדי. יש עם מי לדבר שם, יכול להיות שהם יתמכו בחוק?

"קודם כל אני חייב להגיד שלא כל החרדים הם אותו דבר, יש ציבור גדול כולל בין חברי הכנסת שמוכן לשינוי היסטורי. השאלה האם זה מספיק או לא מספיק, מוקדם מדי כדי לדעת. הכוונה שלי היא האם המקסימום של החרדים יכול לפגוש את המינימום שלנו".

"יש הרבה אנשים מהאופוזיציה שמדברים על שוויון. אני זה לא מה שמניע אותי, מה שמניע אותי זה הביטחון הלאומי של מדינת ישראל וזה כולל גם כן את השחיקה של המילואימניקים זה מאותה סיבה, זה סיבה של ביטחון לאומי של מדינת ישראל.  זה מה שמניע אותי יותר מהכול. אז האם המקסימום שהחרדים מוכנים לתת פוגש את המינימום של איך שאני תופס את הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, זה שאלה שמוקדם מדי כדי לדעת מה התשובה אליה, אבל כן, אני רואה שינוי בציבור החרדי אחרי השבעה באוקטובר, השאלה אם זה שינוי מספיק".

"אני אומר לחברי הממשלה, אנחנו נתעקש על יישום חוקי אונר"א"

בשבוע שעבר קיימת כנס פתיחה לשדולה שהקמת ליישום חוקי סגירת אונר"א. כרגע נראה שהחוקים לא מקודמים בשטח. מה אתם מתכננים לעשות עם זה?

"נכון יש קשיים אבל יש גם הישגים מאד גדולים. נכנסו פעם ראשונה בהיסטוריה למתחמי אונר"א בארץ, והפעילות של אונר"א בעזה יורדת בצורה דרמטית ובעזרת ה' זה יגיע לאפס. החוק שהעברנו בכנסת אומר שזה צריך להגיע לאפס ואנחנו נתעקש על זה".

"בתוך החוק יש כבר מנגנון פיקוח בתוך ועדת חוץ וביטחון אבל אמרנו שצריך גם משהו שהוא פתוח לחברה אזרחית ולכן השדולה הזאת קמה כדי להזמין את החברה האזרחית לעקוב אחרי יישום החוק ולוודא שאונר"א לא תהיה פה במדינת ישראל. אז נכון דברים היסטוריים לפעמים לוקחים יותר זמן ממה שאנחנו היינו רוצים, היינו רוצים שכבר אונר"א תיסגר עוד לפני שהחוק עבר, אז זה לוקח קצת זמן, אבל אנחנו בדרך הנכונה. למרות שאני חלק מהקואליציה, אני אומר לחברי ממשלה, אנחנו נתעקש על זה וזה יקרה".

בניין אונר"א בעזה (צילום: עבד רחמן חטיב, פלאש 90)

היועצים המשפטיים צריכים להתיישר ליישום החוק"

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, מישראל ביתנו, שגם היא בין היוזמות של החוק תוקפת את הממשלה בנושא, יש גורמים שתוקפים את היועצת המשפטית לממשלה שהיא מונעת את זה. מה דעתך על כך? מי בעצם מונע מזה להתקדם?

"יוליה היא אישה יקרה שיש לה אג'נדה מאוד ברורה. זה בסדר מותר לה לעשות את האג'נדה הזאת, היא קצת נהנית מהעובדה שהדיונים בוועדת החוץ והביטחון הם חסויים אז אי אפשר באמת לדבר על האמת. האמת אחרת אני אגיד לכם את האמת, אני פשוט לא מדבר על דברים שהם בתוך דיונים חסויים זו המדיניות שלי אני לא מהמדליפים"?

אילוז סיפר: "ראש הממשלה אמר מחוץ לדיון חסוי שהוא נותן דירקטיבה מאוד ברורה לכל משרדי הממשלה ליישם את חוקי אונר"א עד הסוף. זה מה שמשרדי הממשלה צריכים לעשות והיועצים המשפטיים צריכים להתיישר לדבר הזה, כי הם יועצים הם לא קובעים מדיניות. אנחנו נעקוב עד שזה יקרה".

דיברת על הכניסה למתחמי אונר"א בקלדניה, אבל מה שקרה אחרי זה, שבעצם חזרו לשם עובדי אונר"א והמון ערבי וגירשו את נציגי העירייה, מה מתכננים לעשות? לחזור לשם?

'"אנחנו צריכים ללכת עד הסוף, עד שנאכוף את החוק, יש חוק וצריך לאכוף אותו, חוק כזה היסטורי וחשוב שבאמת יש לו משמעות על עתידה של מדינת ישראל. אנחנו מדברים פה על אונר"א שמחנכת לטרור, שמנציחה את הסכסוך ואת הנושא הזה של פליטות פיקטיבית של הפלסטינים. אנחנו צריכים ללכת עד הסוף עד שזה מיושם לחלוטין וזה כן אומר שכל מערכת האכיפה צריכה לעשות את זה".