סקר של מכון סמית' שנערך עבור "גלובס", מעלה נתון מדאיג ביותר עבור ראש הממשלה, בנימין נתניהו וגוש הימין. על פי הסקר, חיבור של מפלגת 'התנועה', או מה שיישאר ממנה, למפלגת העבודה, יזכה את מפלגתו של בוז'י הרצוג ב-24 מנדטים ויהפוך את מפלגת העבודה הבינונית למפלגה הגדולה בכנסת.

התרחיש הזה אינו מדע בדיוני. כל התרחישים אומרים שלבני אמנם תתמודד לכנסת הבאה, אך זה ככל הנראה ייעשה שלא דרך מפלגתה הנוכחית התנועה, שעל פי כל הסקרים צפויה להיעלם כליל שנתיים אחרי הקמתה. לכן חבירתה של לבני למפלגת העבודה היא תרחיש ריאלי לחלוטין.

אמנם גם עם הנתון הזה יהיה קשה לגוש השמאל-מרכז לגבש רוב ולהרכיב את הממשלה אך אין ספק כי הנתון הזה מוכיח שהכל פתוח.

חיבור שכזה בין לבני להרצוג יכול לגרום לרעידות משנה בקרב מפלגות השמאל. במידה והוא אכן ייצא לפועל אין סיבה שגם יו"ר מפלגת 'קדימה' שאול מופז לא יצטרף לחגיגה. גם כי הוא יהיה מאוד שמח לראות את נתניהו מפנה את כסאו וגם כי זה יכול להיות סידור עבודה נוח מבחינתו. שכן מפלגתו, שעד לפני קדנציה מנתה 28 מנדטים מגרדת כיום את אחוז החסימה, מלמטה.

הבעיה לגוש השמאל בתרחיש שכזה היא פגיעה במפלגתו של יאיר לפיד, שבנוסף לצניחה החופשית שהיא חווה בסקרים היא צפויה להכווץ עוד יותר ל-7 מנדטים בלבד.

 

כל התרחישים הללו צריכים לגרום ללבני והרצוג לעשות חושבים, שכן את רוב המנדטים שהם מצליחים להשיג הם אוספים ממפלגות שנמנות ממילא בגוש השמאל.

בניגוד לגוש השמאל, שעדיין אינו יודע כמה מנדטים עליו לגרוף כדי להפיל את נתניהו, בליכוד המצב יותר ברור ושם מכוונים לכיון 50 המנדטים. זה המספר. אם נתניהו יצליח להביא את גוש הליכוד-בנט-חרדים ל-50 מנדטים, יהיה אפשר להתחיל לסקר את הקדנציה הרביעית שלו. עד כמה שזה יישמע אבסורד נתניהו צריך שהמפלגות הערביות, שלא יינסו לקואליציה בכל מקרה, יזכו ב-11 מנדטים. נתון כזה לא יאפשר לגוש השמאל להקים ממשלה.

הסיבה היא פשוטה: במצב כזה ימנה גוש השמאל 59 מנדטים, מה שכאמור לא יאפשר הקמת ממשלה. ליברמן לא יישב עם מרצ ולפיד לא יישב עם החרדים.

כך או כך, בפוליטיקה כמו בפוליטיקה, אי אפשר באמת לדעת מהן התוצאות הסופיות, אך דבר אחד בטוח, ליברמן יהיה זה שיקבע מי ירכיב את הממשלה הבאה. ממפלגה ימנית קיצונית הפך ליברמן את 'ישראל ביתנו' למפלגת מרכז מתונה המציגה מפעם לפעם יוזמות שלום הנשענות על חילופי שטחים. במובן הזה ליברמן יכול להשתלב בכל ממשלה אפשרית. ימנין. ימין מרכז. שמאל. שמאל מרכז. רק שיבחר.

אל לנו לשכוח שליברמן מייעד את עצמו לראשות הממשלה וזאת הסיבה לאיחוד המפלגות שנוצר בין הליכוד לישראל ביתנו בבחירות האחרונות. איחוד שהיה אמור לסלול את דרכו של ליברמן לראשות הליכוד בדרך לכיסא ראש הממשלה. אלא שהרבה דברים השתבשו בדרך, היחסים עם נתניהו הם כבר לא אותם יחסים והאיחוד בוטל. רק דבר אחד נשאר בעינו: הרצון של ליברמן להחליף את נתניהו.

במובן הזה נתניהו צריך לדאוג מכחלון. כי כמו ליברמן, גם אצל כחלון קיים איזשהו רצון לראות את נתניהו מפנה את מקומו, מה שעלול לגרום לכחלון לעמוד לצידו של ליברמן ולשתף איתו פעולה.

כך או כך, הדבר האחרון שנתניהו יכול להיות ב-100 הימים הקרובים זה רגוע. בנאום "המנותק" שנשא אמש לפיד הוא הצהיר כי נתניהו לא יהיה ראש ממשלה. האם דבריו יתבררו כנכונים? האם הוא יודע דברים שאנחנו לא? האם הוא כבר בונה את המהלך להדחתו של נתניהו? 102 הימים שנותרו עד לבחירות יגידו.