צפו בקטעי ארכיון נדירים של הרב שלמה גורן זצ"ל

היום מציינים 20 שנה לפטירתו של הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל, הרב הראשי לישראל, ומי שתקיעת השופר שלו בכותל המערבי ריגשה מיליוני יהודים. צפו בקטעי ארכיון נדירים

צפו בקטעי ארכיון נדירים של הרב שלמה גורן זצ"ל
  גאון, חריף ופורץ דרך. הרב שלמה גורן (צילום מסך, ערוץ 1)

היום (ב') כד בחשון מציינים עשרים שנה לפטירתו של הרב הראשי לישראל והרב הצבאי הראשי הרב שלמה גורן זצ"ל.

הוא נולד בפולין, ומשפחתו עלתה בשנת 25' והתגוררה בכפר חסידים. כבר בימי נערותו הוכר כ'עילוי' ובגיל 12 כבר התקבל לישיבת 'חברון' בירושלים. מספרים עליו, כי בשנותיו בישיבה, היה מסתגר בחדרו וגם את הארוחות היו מביאים לו לחדרו כדי שלא יתבטל אפילו לרגע מלימודו. בגיל 17 כבר הוסמך לרבנות אז גם חיבר את ספרו הראשון 'נזר הקודש בנושא טהרה ובית המקדש.

בתחילת שנות ה-40' למד באוניברסיטה העברית, שם הצטרף להגנה,  ועם תום למודיו נשא את צפיה, בתו של הרב הנזיר – מתלמידיו המובהקים של הראי"ה קוק. בשנות טרום המדינה היה חבר בהגנה, אך לאחר מכן פרש והצטרף ללח"י. בתחילת מלחמת העצמאות, חזר להגנה מתוך ראייה כי על הארגונים להתאחד לגוף מרכזי במלחמה נגד ערבים, ובקרבות על ירושלים שימש כצלף.

לאחר מלחמת העצמאות בלחצם של הרבנים הראשיים לישראל, הסכים להתמנות לרב הראשי של הצבא, ובעצם הקים את חיל הרבנות הצבאית. את התשתית לכשרות, ולנהלי הצבא הניח הרב גורן עוד בשנים הראשונות של המדינה, ולאחר מכן הפכו הנהלים לפקודות רשמיות של המטכ"ל. תפישתו של הרב גורן את היחידות הלוחמות הייתה שאין להקים יחידות מיוחדות לדתיים, אלא על הצבא לשמור על כשרות ושמירת שבת באופן ממלכתי (מטבחים כשרים, איסור אימונים בשבת ועוד), וכן הקמת בית כנסת בכל בסיס צבאי.

הרב גורן מכין את צה"ל לפסח

כרב הצבאי הראשי פעל הרב גורן כדי לזהות ולהביא לקבורה בקבר ישראל כ-1,000 מחללי מלחמת העצמאות, שנקברו מעבר לקווי האויב. הוא לקח חלק בזיהוים של חללי כפר עציון ושיירת הל"ה, כשלעיתים הוא עמד בראש משלחת שהגיעה לאזורים בשליטה הירדנית והמצרית.

תוך כדי שירותו הצבאי המשיך במחקרים תורניים, ובשנת 61' זכה בפרס ישראל על חקר התלמוד הירושלמי.

השופר בכותל

התמונות הידועות ביותר של הרב גורן קשורות למלחמת ששת הימים, ובעיקר לתקיעת השופר שתקע בכותל המערבי ובהר הבית המשוחררים.

את המלחמה פתח הרב גורן בחזית המצרית, כשהוא מצויד בספר תורה ובשופר, והיה בקו הפיקוד בקרבות על עזה. כשנודע לו על פתיחת החזית הירדנית, מיהר לעלות לכיוון ירושלים, שם הצטרף לכוחות הצנחנים של מוט'ה גור והיה מן הראשונים שהגיעו לכותל המערבי, שם תקע בשופר, קולות שריגשו יהודים בכל העולם.

האזינו לקולות השופר של הרב גורן בכותל המערבי

לאחר כיבוש ירושלים, פנה דרומה והיה מהראשונים שהגיעו לקבר רחל ולמערת המכפלה, והקדים אפילו את הכוחות הלוחמים. כך יצא שדווקא הרב הצבאי הוא שהחתים את ראשי העיר הערבים כל כתב הכניעה. בחברון, היא מהיוזמים של פיצוץ המדרגה השביעית, שסימלה את התחום שעד אליו יכולים להגיע יהודים.

אלי לנדאו

הרב גורן בהר הבית (אלי לנדאו, אוסף התצלומים הלאומי)

מיד עם תום הקרבות הקים מדרשה צבאית בצמידות להר הבית, ונכנס בעצמו לשטח ההר עם ספר תורה, אפילו לתוך 'כיפת הסלע', המיוחסת למקום קודש הקודשים. לאחר המלחמה הורה שר הבטחון דיין לרב גורן לפרק את המדרשה, בשל העברת הסמכות בהר לידי הוואקף המוסלמי. לרב גורן ניתן חדר אחד, מעל רחבת הכותל, הגולש במעט לשטח הר הבית שם הקים מאוחר יותר את ישיבת 'האידרא' ובו מתקיים מניין בתשעה באב וביום הכיפורים.

גם את מערת המכפלה, דרש דיין לפנות מארון הקודש ובית הכנסת שהציב הרב גורן והורה כי כל מבקר ייכנס יחף – כפי שנהוג במסגד. הודות להתנגדותו העזה של הרב גורן, ההוראה לא קויימה ומערת המכפלה נשארה בידיים ישראליות.

את קורותיו של הרב גורן במלחמת ששת הימים מסכם שיר פארודי שחיבר יורם טהר-לב

בסיכום הפרק הצבאי של הרב גורן יש לציין כי לאורך כל שנות כהונתו התיר הרב גורן עשרות ואולי מאות עגונות של חללי צה"ל, חלקם של לוחמים שמקום קבורתם לא נודע. הוא זיהה והתיר את חללי מלחמת השחרור ולוחמי כפר עציון בפרט, את חללי הצוללת דקר ולוחמי המשחתת 'אילת' שטובעה על ידי המצרים.

הרב הראשי לישראל

לאחר מלחמת ששת הימים, פרש הרב גורן מצה"ל בשנת 71' ונבחר לרב הראשי של תל אביב, יחד עם הרב עובדיה יוסף. לאחר מכן נבחרו שניהם לרבנים הראשים לישראל, כשלאורך כל תקופת כהונתם התגלעו ביניהם מחלוקת בהלכה ובפסיקה.

האירוע המפורסם ביותר בזמן כהונתו של הרב גורן כרב ראשי לישראל, עסק בפסק 'האח והאחות'. חנוך ומרים לנגר, היו שני ילדים של אישה שבעלה הראשון (שהיה גר) נעלם במלחמת העולם השנייה ונשאה בשנית. לאחר שנולדו ילדיה, הופיע הבעל הראשון מה שהביא לכך ששני האחים היו ממזרים.

הרב גורן כינס בית דין של 11 דיינים בראשותו, וקבע כי בשל העדויות על כך שאותו גר, אינו שומר מצוות, הוא מבטל את גיורו ולכן האישה אינה צריכה גט. פסק זה עורר את זעמם של החרדים והביא לפרישתו של הרב שלום אלישיב מבית הדין הרבני הגדול. באופן פרדוקסלי, אותם טיעונים בהם השתמש הרב גורן היום, משמשים את החרדים המתנגדים לגיורים בצה"ל, וטיעוני החרדים, לפיהם אי אפשר לבטל גיור נשמעים מפיהם של גורמים ליברליים בציונות הדתית.

מועצת הרבנות הראשית כללה בזמן כהונתו של הרב גורן את הרב יוסף קאפח, הרב חיים דוד הלוי, הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי, הרב שלמה יוסף זווין, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב בנימין אביעד ועוד

הנה קטע ארכיון נדיר (ללא קול) בו נראית ישיבת מועצת הרבנות הראשית בראשות הרב גורן והרב יוסף

משה מילנר

לא הסתדרו ביחד הרב גורן והרב יוסף (משה מילנר, אוסף התצלומים הלאומי)

צפו: חיים שכאלה עם הרב שלמה גורן

בשנת תשמ"ג חוקקה המפד"ל  תקנה הקוצבת את כהונתם של הרבנים הראשיים לעשר שנים, ולכן פרש הרב גורן מתפקידו. בזמן הסכמי אוסלו הוא יצא נגדם בחריפות, וקרא לסרב לפקודה המורה על פינוי ישוב או בסיס צבאי. פסק הלכה נוסף שלו שעמד במחלוקת, הייתה קביעתו לפיה רמת הגולן אינה נחשבת כתחום ארץ ישראל ההלכתית, פסק שלא התקבל בין הרבנים.

הרב גורן זצ"ל נפטר בביתו בתל אביב ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים. אזכרה לזכרו של אלוף (מיל') הרב שלמה גורן זצ"ל, תתקיים היום (ב') בשעה 14:15, בבית העלמין בהר הזיתים, חלקת הנביאים.

 

 

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו