עדיפה חתונה והימנעות מהריון מדשדוש ברווקות

משפחה – זה הכל בחיים

"מה' יצא הדבר" (כד,נ). "מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה' אשה לאיש.  מן התורה: 'ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר'; מן הנביאים: (שופטים יד,ד) 'ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא'; מן הכתובים: (משלי יט,יד) 'בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת' " (מועד קטן יח,ב)

רווקוּת

פרשתנו היא פרשת השידוכין, השושבינין, איתור הכלה ושידול/פיצוי משפחתה. נקדיש איפוא את רשימתנו לסוגיא זו במבט עכשווי.

מדיווחי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: הגיל הממוצע בו נישאו יהודים בישראל (נישואין ראשונים) בשנת 2013 הוא 28 לחתנים ו-26 לכלות [אגב, בשנה זו נישאו כ-36,000 זוגות יהודים, כ-3,000 לחודש]. אבל, וזה 'אבל' מדאיג; ב-2013 בגילאי 25-29 עדין 65% רווקים ו-46% רווקות, לעומת 1970 בה רק 28% בנים ו-13% בנות. נתון נוסף: בתל אביב – העיר ההומיה ללא הפסקה – כמות הרווקים בגילאים אלו היא בשמים, ממש אחוז 'אירופי-מתקדם': 83% בנים ו-71% בנות. ואני נמנע מלהלעיט אתכם בשיעורי הנישואין הנמוכים עולם המערבי, ואם כבר נישאים זה קורה בגילאים 'מופלגים'.

לצערנו הרב כל מסגרות התא המשפחתי, ובכללם ערכי המשפחה, שינו מעמדם וטעמם בעולם כולו. הרבה מתירנות עושה, הרבה תרבות חברתית עושה, הרבה קרייריזם (של שני המינים) עושה, הרבה העולם הוירטואלי (אינטרנט ופייסבוק) עושה והרבה טעמים נוספים שדשו וידושו בהם סוציולוגים ואנשי חינוך, פסיכולוגים ודעתנים.

בחברה הדתית-לאומית בישראל, אשר הגליון שבידכם משוייך איכשהו אליה, נערכו אינספור כנסים ופאנלים, נכתבו מאמרים ונוצקו תובנות, נוסדו עמותות 'למען' ונפתחו אתרי היכרויות. ועדין רבים ורבות מדשדשים בביצות, מרצון או מאונס, וזקוקים למלאך משמים שיגול לעיניהם את נסיכת החלומות ואת אביר הדמיונות שעליהם הוכרז בפתח מדורנו: "מה' אשה לאיש".

קריאות

קריאה ראשונה ודי נדושה בפי, והיא מופנית לנשואים ולרווקים כאחת, בכל הגילים ומצבי המשפחה; הרבו בהצעות שידוכים! אמנם מילה זו מצלצלת 'גלותית', ואינספור סיפורי מעשיות ובדיחות וקומדיות נכרכו סביבה, אך השדכנות העכשווית איננה נקשרת ל'מקצוענים' מהסרטים. היא אתגר בראש וראשונה לחברי הרווקים והרווקות ומכריהם בני מיגזרם, שזכו לעמוד תחת חופתם (וגם אם טרם). אך האתגר מוטל גם לפתחם של שכנים ומכרים, חברים לעבודה או לקהילה. בדור ה'דייטים' והנגישות האייפונית אין הכרח בהרבה בירורי התאמה מקדימים; בני הזוג יבררו בעצמם, וממילא לא יסמכו על המלצות ה'שדכנים'.

וקריאה נוספת בפי, 'השכלתית'; במקרים רבים שיקולי לימודים אקדמאיים, שהפכו נורמה כמעט-הכרחית, מהווים גורם מכריע לדחיית נישואין. במיגזר הדתי נמצאת ברקע שאלת 'מניעת הריון' כסוגיא הלכתית רלבנטית, שהרי לא כל סטודנט וסטודנטית מוכנים/מעונינים מבחינה נפשית ולוגיסטית להיות מטופלים בתינוקות ובזאטוטים. אביע עמדתי ואומר; מצטרף אנכי לבעלי הלכה ומחנכים תורניים המעדיפים 'חתונה צעירה' והימנעות מהריון על פני דשדוש ברווקות, ובפרט בחברה מעורבת. אפנה כאן את הקוראים למאמרו של הרב דוד סתיו בכרך האחרון של 'תחומין' (ל"ד), "דחיית נישואין לשם רכישת השכלה אקדמאית", בו הוא מגיע למסקנה דומה על סמך מקורות הלכתיים ופסקים בני זמננו.

'ערכי משפחה' הם אוצר בל-יסולא בפז. לבי לבי על אלו שגורלם המר להם והם מרוחקים מעט או הרבה משכיית חמדה זו – משפחה גרעינית ומורחבת. הבדידות היא מצוקה נוראה והיא מועצמת שבעתיים בדור של תחליף וירטואלי בדמות 'אלפיים חברים בפייסבוק'. גם שקיעת ערכי הכלל והציבור בדורנו, לטובת 'זכויות הפרט' והאינדווידואליזם, מגבירה את מצוקת הרווקים. אכן, חיים קהילתיים פעילים והתנדבותיים יכולים לעדן במקצת תחושה זו, אך זה מתאים יותר למבוגרים בודדים ולא לצעירים רווקים.

באחת, אל תלמדו מיצחק אבינו שנשא אשה "בן ארבעים שנה" (כה,כ). אל תלמדו גם מרבקה, שואבת המים, שנישאה בת שלש שנים לפי פירושו של רש"י לפסוק זה. ואכן, דברי מדרש אלו תמוהים ביותר וכבר העיר אברבנאל: "איך יתכן שבת ג' שנים תלך אל העין ותשקה את כל הגמלים, ועשתה את כל המעשים שסיפר הכתוב?" ובסדר-עולם-רבה (א) יש גורסים: "יצחק נשא את רבקה בת י"ד", ודן בכך הרמב"ן בחידושיו (יבמות סא,ב). גם זה לא מומלץ! עצתי: פחות מ-25!

==

המאמר נכתב במוצ"ש וירא ומפורסם בעלון שבת בשבתו.