גופי הקבורה מנצלים את המחסור בעשרות אלפי ש"ח

מבקר המדינה פרסם היום (שלישי) את הדו"ח לשנת 2023, ולפיו מדינת ישראל עדיין אינה ערוכה לטפל בצורכי הקבורה המתרבים באזורים שבהם שורר המחסור החמור ביותר בשטחי קבורה.

במרץ האחרון, התקבלה החלטת ממשלה בעניין ועדת השרים לענייני קבורה, ממנה עולה כי נקבע עיקרון ולפיו תינתן עדיפות לקבורת שדה במקומות שבהם עולה דרישה לכך מהציבור. זאת בניגוד להחלטות קודמות של הממשלה ושל גורמי המקצוע, לפיהן נדרשת צפיפות קבורה שתביא לניצול יעיל יותר של הקרקע, וזאת במיוחד נוכח מצוקת קרקע קשה באזורים שבהם מתרכזת מרבית אוכלוסיית מדינת ישראל.

למרות בזבוז הקרקע בקבורת שדה ועליית הקבורה הרוויה, המשרד לשירותי דת לא מתייחס לכך

השינוי הצפוי ביחס להחלטות ממשלה קודמות, שהחלו במגמה לציפוף שטחי הקבורה ולהימנעות מקבורת שדה שהיא "בזבזנית קרקע", עלול להביא לכך שמדינת ישראל תיקלע למחסור חמור בשטחי קבורה בכלל ובאזורי הביקוש בפרט.

המבקר מצא שאף ששיעור הקבורה הרוויה נמצא במגמת עלייה, מ-17% בשנת 2012 ל-35% בשנת 2022 – המשרד לשירותי דת לא התייחס בהנחיותיו לחובה שנקבעה בהחלטות הממשלה לבצע קבורה רוויה בשיעור מסוים ולא הנחה את גופי הקבורה לפעול בהתאם לכך.

אין תעריף מרבי בחוק לחלקות חריגות וגופי הקבורה עושים הון

עוד מצא המבקר, כי נכון למועד סיום הביקורת, עדיין אין תעריף מרבי לקבורה בחלקות חריגות (חלקות קבר שהוקצו במיוחד לחברות הקבורה), אלא אם כן מדובר בחלקת קבר הנרכשת בחיים; כך, המבקשים לקבור את מתיהם בחלקה חריגה או בבית עלמין סגור, נדרשים לשלם בעבורה כל סכום כפי שייקבע לפי שיקול דעתו של גוף הקבורה.

בדוח הקודם הוצגו תעריפים של כמה גופי קבורה לשנים 2015 – 2018 לחלקות חריגות שנעו אז בין 20,000 ש"ח ל-80,000 ש"ח. מבדיקת הדוחות הכספיים של עשרת גופי הקבורה אשר ביצעו את מספר הקבורות הגדול ביותר לשנת 2021, עולה כי הכנסותיהן ממכירת קברים לציבור (בחיים ובחלקות חריגות וסגורות) היו באותה שנה כ-290 מיליוני ש"ח.

המבקר אנגלמן ממליץ לוועדת השרים בראשות השר לשירותי דת ושר הבינוי והשיכון, למינהל התכנון, למשרד לשירותי דת, לרמ"י ולמשרד האוצר לקבוע עקרונות בנושא הקבורה כך שניצול הקרקע יהיה מיטבי. זאת בהתחשב בכך שהצפי הוא שעד סוף המאה העשרים ואחת יהיו יותר מ-8.5 מיליון נפטרים נוספים, כולל מקרב העדות הלא-יהודיות.