הגיור שוב עולה על מזבח המחוקק, התנהלות שלומיאלית של הבית היהודי אפשרה לחוק שטרן להתבשל ולהגיע לישורת האחרונה.

את קידומו של החוק דחפו ועודדו ארגון צוהר, ומכון עיתים שידוע כמעודד זרמים קונסרבטיבים ורפורמים. צוהר מעודד הפרטת הגיור ועקיפת סמכות הרבנות מתוך כוונה רצויה ודאגה אמיתית מתהליך ההתבוללות שעלול לקרות מהימצאותם של יותר מרבע מיליון גויים בארצנו. מטרתם לגייר קטינים ולהכניסם ליהדות מגיל צעיר למרות שהוריהם גויים-יומרה חדשנית שהתנגדו לה רוב מנין ורוב בנין, וכמובן הרבנות הראשית לישראל. מאמר הכוזרי נאה להם : כוונתכם רצויה אך מעשיכם אינם רצויים.

גם הפשרה המוצעת "הצעת מחליטים בתמורה לביטול החוק" -מסוכנת לא פחות, שכן היא אותה גברת בשינוי אדרת, מפני שליבת החוק היא פתיחת הגיור לרבני ערים שיוכלו לגייר ע"פ שיקול דעתם ההלכתי שלהם, גם אם הוא נוגד עמדת גדולי הפוסקים והרבנות הראשית.

היתרון בהצעת המחליטים הוא שאין כאן חוק אלא החלטת ממשלה, שניתנת לשינוי ביתר קלות, ואין היא מעוגנת בחוק, אך גם בהצעת המחליטים קיימת הפרצה המאפשרת גיור ללא פיקוח מלא של הרבנות הראשית .

רבני ערים יוכלו לגייר קטינים בניגוד לעמדת הרבנים הראשיים, גם התומכים בהצעת הפשרה מודים שיש בעיתיות בפשרה זו, אך לדעתם היא הרע במיעוטו. אך אולי במצב זה עדיף שיעבור החוק בתמיכת הערבים וללא הכשר רבני וידעו כולם שאין ערך לגיור כזה, מאשר הפשרה שתגרום להונאת הגר וכניסת גויים לתוכנו בדרך המלך. הרבנות הראשית הופכת להיות חותמת גומי ומאבדת השליטה והפיקוח על טיב הגיור וכשרותו.

הצעת המחליטים אף מסוכנת יותר מפני שהיא נותנת כשרות רבנית למהלך שנעשה כביכול בהסכמה. לא נכון להחליף נבילה בטריפה, ישנה דרך שלישית-לצאת ממעגל הקסמים הנורא הזה והיא פירוק הממשלה.

הציפיה מהבית היהודי היא לא לקבל את הרע במיעוטו, מפני שהוא עדיין רע.  על הבית היהודי, לשאת באחריות לחדול משותפות לנלחמים בקודש ומכשירים תועבה ומייהדים גויים.  אמש עבר חוק הפונדקאות בקריאה ראשונה, אחריו בתור חוק המתת חסד.

ה"דילים" של חיזוק ההתיישבות תמורת ויתורים כואבים בזהות היהודית משיגים מטרה הפוכה.

הסיפא של המותג "בית יהודי" לא רלוונטית, הבית נפתח לגויים רבים לדרוזים וצ'רקסים, בית כן, ספק אם יהודי.

כשנודע לעזרא הסופר נישואי תערובת הוא לא בחר בדרך הקלה לגייר הנשים הנוכריות, הוא נזעק ובכה ונלחם לגרשן. צוהר טוענים: האם לא סומכים על רבני ערים?! תשובתם בצדם, לא סומכים על רבני ערים מועטים הרוצים לגייר לפי דעתם המוני גויים. בדרך הקשה לגאולה אין הנחות ואין וויתורים ואין מיעוט הדמות לשם רווח זמני.

המגמה לוויתור על הזהות היהודית מתוך רצון לשחרור וחופש, ליהדות סובלנית ונאורה תתפוצץ לנו בפנים, העיקשות של גדולי הרבנים על פרטי ההלכה באה מתוך ידיעה ברורה שאם אין דין לאמיתו אין נשמה, ואם אין נשמה אין גוף.

הוויתורים בעניין הזהות כמוה כשריפת נשמה וגוף קיים. פגיעה בתורה תפגע בארץ ישראל ובגאולה, זה פשוט!

כי מה נותן לנו חוסן? מה מעמיד אותנו כנגד הגויים? מה הקושאן שלנו על הבית הזה אם לא התורה הזאת? התבוללות לא פותרים במתן הכשר, מחלה לא מתקנים במחלה אחרת, בעל ה"בית" השתגע?

==

הרב דרור אריה, נאמני הרבנות הראשית