בדרך כלל אנו נכנסים לימים האלו וישנה חריקה במעבר. יום הזיכרון מלא משמעות של זיכרון הנופלים, ואילו המעבר ליום העצמאות הוא נפילה מהוד הנופלים במערכות ישראל לחגיגות עם תוכן ברובו מאולץ, פוליטי או ריקני.
השנה יום הזיכרון מופיע בתוך שנת זיכרון אחת ארוכה שהתחילה בשמחה תורה ונמצאת איתנו גם בימים אלו. המלחמה עודה נמשכת, תמונות החטופים שנמצאים שם בתנאים לא תנאים מביטים אלינו מכל מקום ושפתנו תפילה שישובו במהרה. המילים 'הותר לפרסום' מעבירים צמרמורת בגב ולחות בעיניים בכל פעם. אנשי הצפון והעוטף מאוכסנים במלונות. בעולם אנו חווים שנאה אנטישמית.
ובכל זאת. דווקא בימים אלו, אנו רוצים להניף את הדגל גבוה, את הדגל למענו אנו נלחמים. את הדגל בשמו החיילים יוצאים לחזית, המילואימניקים והמילואימניקיות אורזים קיטבג, בני ובנות זוג נשארות ונשארים בבית עם הילדים תקופה ממושכת, ההסברה נאבקת בדיסאינפורמציה בעולם ובעיקר, הנופלים שלנו הזוהרים ומזהירים כזוהר הרקיע הלכו בשמו ונפלו בשמו.
מאז מלחמת העצמאות לא נלחמנו כך על הקיום שלנו, לא הרגשנו כי הבית בצפון ובעוטף, בערד, באילת או בבאר שבע יכול להיות מעורער ככה. ביתנו של אדם בעוטף לא היה מבצרו. טילים וכטב"מים מאיימים על שמי ישראל מאיראן, החות'ים מתימן, חיזבאללה, ועזה.
יום העצמאות השנה הוא מעבר לאסקפיזם מכל הנוראות מסביבנו (שגם לו ערך לא מבוטל), אלא הוא יום בו אנו מנופפים בעצמאות שלנו עליה בדיוק אנו נאבקים. זה היום בו אנו זוכרים למה יש לנו מדינה ועד כמה אנו מוכנים להקריב למענה. כי את האופציות האחרות באירופה כבר ניסינו וללכת כמו צאן זה לא אופציה של הישראלי בשנת 2024.
אז נכון, יש בעיות, ומחלוקות ובעיית הנהגה חמורה, אבל ביום הזה אנו מניחים את הכל בצד, ונזכרים בדבר הזה שמאחד אותנו, את מה שדחף יחד לאותה אכזרית קפלניסטים ומתנחלים, מה שהלחים יחד תומכי רפורמה ומתנגדים שקפצו להילחם בעוטף באותו יום מר. והדבר הזה נקרא מדינת ישראל שאת תקומתה אנו מציינים.
אור יזרעאלי, מילואימניק לקראת סבב ב', איש תקשורת ובימים אלו יוצא ספרו השני: "שירה לוגמים בכפית".
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים