הבחירות לרבנות בירושלים מגיעות לישורת האחרונה, כשעיקר המאבק הוא סביב הרב הראשי הספרדי, בין הראשון לציון הרב שלמה עמאר לבין רבה של צפת הרב שמואל אליהו.

בתרחיש של 'הפוך על הפוךק בבית היהודי מריצים בגלוי את הרב עמאר ובערוצים חשאיים את הרב שמואל אליהו, שזוכה לתמיכה ממנהיגי הציבור הליטאיים הרב חיים קנייבסקי והרב אהרון שטיינמן. מי שעדיין יושבת על הגדר היא מפלגת ש"ס שנמנעת במי מהמועמדים. בימים האחרונים נשמעות קריאות לפיהן בש"ס יתמכו דווקא ברב אליהו, הציוני דתי, כדי שהרב עמאר שהסתכסך עם הנהגת ש"ס בראשות דרעי לא יקטוף את הנצחון.

אחת האפשרויות שמועלות היא אפשרות להסכם לפיו בחירתו של הרב שמואל אליהו לרבנות הראשית לירושלים תכניס מועמד חרדי נוסף למועצת הרבנות הראשית לישראל. המועצה מורכבת מ-16 חברים, שני הרבנים הראשיים, ארבעת רבני הערים הגדולות (ירושלים, ת"א, חיפה וב"ש) 10 נבחרי ציבור והרב הצבאי הראשי על תקן משקיף. בעשור האחרון מקומו של רבה של ירושלים אינו מאויש, והמועצה מורכבת מ-15 חברים בלבד ובבחירות האחרונות נשמר ההרכב הקודם של המועה.

לאחר הבחירות ביום שלישי, אחד משני הרבנים הראשיים שייבחרו אמור להיכנס למועצת הרבנות הראשית ובכך למלאות את שורותיה. וכאן נכנס הדיל האפשרי בין הרב אליהו לש"ס. הרב אליהו חבר במועצת הרבנות, כאחד מעשרת הרבנים הנבחרים, אלא שהוא יוכל להתפטר מחברותו במועצה כנבחר ציבור ולעבור ולשמש כחבר במועצה מתוקף היותו רבה של ירושלים. במקרה כזה מי שייכנס במקומו למועצה הוא הבא בתור ברשימת הבחירות – הרב אליהו אלחרר רבה הספרדי של מודיעין וגיסו של יו"ר ש"ס אריה דרעי ובכך לחזק את כוחה של ש"ס במועצת הרבנות.

יש לציין כי כדי שה'דיל' ייצא לפועל, צריך הרב אליהו לנצח קודם בבחירות, אולם גם לאחר מכן לשכנע את הרב האשכנזי (ככל הנראה הרב אריה שטרן) לוותר על מקומו במועצת הרבנות הראשית, אליה מתמנה רב אחד מכל עיר גדולה. בשאר הערים אין אפשרות בחירה, משום שבתל אביב יש רק רב אשכנזי (הרב ישראל מאיר לאו) ובחיפה ובבאר שבע רק רב ספרדי (הרב יוסף שלוש והרב יהודה דרעי).