בפאנל בערוץ 12, יצא עמית סגל בחריפות נגד ההתנהלות של הנשיא גו' ביידן וכך אמר:

"ביידן הוא כמו אלו בתחרות מלכת היופי שרוצה שלום עולמי. אבל מה אתה עושה בשביל השלום הזה? בשבעה באוקטובר, בשמונה באוקטובר, שניים עשר באוקטובר ועוד כמה תאריכים בחודש הזה כולל בביקורו כאן, חזר ביידן על עמדתו שצריך למוטט את שלטון החמאס.

אבל בלי רפיח אי אפשר לעשות את זה. האמריקאים אומרים שני מסרים: אחד, אנחנו רוצים לראות תכניות לפינוי האוכלוסייה אבל אתמול הם מתדרכים שהם לא רואים בכלל שיש תכנית כזו אפשרית. אז תגיד שאתה נגד כניסה לרפיח ונגד מיטוט חמאס".

עוד הוסיף סגל כי תמיכתו של ביידן הייתה אלמנטרית "אז עם כל הכבוד למילים היפות של ביידן בנאומים, והיו מילים יפות מאד והוא עמד לצידנו בשעה קשה אבל זה לא רק בגלל שהוא הנשיא הציוני האחרון זה בגלל שכל אדם ששוחר חופש שעומד מול מראות הזוועה האלה לא היה מצופה ממנו להגיב אחרת, וכך נהגו כל מנהיגי העולם למעט האנטישמים שבהם".

"תחזיק מעמד סינוואר, אתה לא לבד"

"עכשיו אני מודה שנשגב מבינתי, עזוב פוליטית, אולי הוא חושב שהדבר הזה יעזור לו פוליטית, קטונתי. אבל מבחינה מוסרית אתה נשבע שצריך למוטט את שלטון החמאס ואז אתה מקפיא את משלוח הנשק לישראל ושולח לחמאס רכבת אווירית של עידוד שאומרת: "הנה, יש פער עצום בין האמריקאים לישראלים, תחזיק מעמד סינוואר אתה לא לבד". הם לא מתכוונים לעשות את זה אבל בוודאי שזה מה שקורה. שלא נדבר על ההמצאות שלפיהם רק בגלל התנהגות ישראלית, או הודעה בשבת הורידה את חמאס מהעסקה החלומית".

ולבסוף חידד "העובדה הפשוטה שצריך להגיד ושהאמריקאים לא מודים בה אבל כל בר דעת יודע שההצעה האחרונה של חמאס היא יותר גרועה מההצעה הקודמת". המשמעות שלה בפועל וצריך לדעת כל ישראלי בפרט וכל אבא ואמא של חטוף שחמאס לא מתחייב להחזיר אותם חיים.

"מישהו מוכן לקבל את זה??"

הוא יכול להחזיר אותם או חיים או גופות. אין לו מניעה, אני יודע שקשה לחשוב על זה על ארגון שוחר שלום ושלווה כמו חמאס, לירות בהם עשר דקות לפני שהם מגיעים אלינו, וגם אז ישוחררו רק 18 ואז ישראל צריכה לחתוך את המלחמה. מישהו מוכן לקבל את זה?"